המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין שתי מלחמות העולם חיו ביבורניק פולסקי כ-150 יהודים שהיו כשישית מאוכלוסייתו. הם התפרנסו ממלאכה וממסחר, במיוחד בימי שוק. היו שהתפרנסו מחקלאות.
הגרמנים נכנסו ליבורניק פולסקי ב-9 בספטמבר 1939. בימים הראשונים לכיבוש רצחו שמונה יהודים. בסוף 1939 הוקם יודנרט של 12 איש בראשותו של יעקב שנייד. על היודנרט הוטל לדאוג לתשלומי כופר לשלטונות בז'שוב (Rzeszów).
בתאריך לא ידוע ב-1942-1941 הוכרז הרובע שהתגוררו בו היהודים גטו. הגטו לא גודר, אך על היהודים נאסר לצאת ממנו ללא היתר מיוחד. למרות זאת קיימו היהודים קשר עם הסביבה הלא-יהודית וקנו מזון אצל האיכרים. היודנרט ויס"ס הקימו מטבח ציבורי. באביב או בקיץ 1941 צורפו ליהודי יבורניק פולסקי יהודים עקורים מכפרי הסביבה. ב-1942 נחטפו גברים מהגטו למחנה העבודה ביישיאדקה (Biesiadka).
בתחילת קיץ 1942 רוכזו יהודי יבורניק פולסקי וגורשו בעגלות לגטו ז'שוב. קצתם ברחו ליערות או מצאו מסתור אצל מכריהם בכפרים, אך רוב הבורחים והמסתתרים, עם שרידי היהודים שנתפסו בכפרי הסביבה, נרצחו ביריות והושלכו לקבר אחים בכפר סלוצ'ינה (Slocina). אחדים נרצחו בידי הגרמנים, ואחרים – בידי אנטישמים מקומיים, אף לאחר שחרור האזור. רק מעטים ניצלו.