המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

טווריג (Tauragė)

יידיש: טאווריג)

מקום לפני המלחמה: עיר מחוז, ליטא
מקום בזמן המלחמה: רייכסקומיסריאט אוסטלנד

ערב פלישת הגרמנים לברית-המועצות חיו בטווריג כ-2,000 יהודים – כ-19 אחוזים מאוכלוסייתה. הם התפרנסו ממסחר, ממלאכה ומבנקאות וכן מהברחת סחורות לגרמניה. בעיר פעלו מוסדות דת וסעד, עם מגוון מוסדות החינוך נמנתה גם גימנסיה עברית, והייתה בה גם פעילות של תנועות נוער. על-פי חוק האוטונומיה ליהודים שחוקקה ממשלת ליטא העצמאית פעל בטווריג כמה שנים ועד קהילה נבחר של 15 חברים.
עם סיפוח ליטא לברית-המועצות ב-1940 הולאמו בתי החרושת ורוב החנויות בעיר ובעליהם הוגלו לעומק ברית-המועצות. מוסדות עבריים נסגרו ופעילות פוליטית נאסרה.
הגרמנים פלשו לליטא ב-22 ביוני 1941 ועוד באותו היום כבשו את טווריג. כעבור ימים אחדים עצרה המשטרה הליטאית בפקודת הגסטפו כ-300 גברים יהודים. מרביתם נורו למוות ב-2 ביולי 1941 בקרבת הכפר ויז'בוטאי (Vižbutai). עוד 122 גברים יהודים נרצחו בדרך לשוול (Siauliai) בין 3 ל-10 ביולי 1941.
בתחילת ספטמבר 1941 רוכזו כל יהודי טווריג בכמה צריפים לא גמורים ששימשו קודם לכן סככות למשאיות; המקום כונה בשם "גטו", גודר בתיל והופקדה עליו שמירה של שוטרים ליטאים. תושבי הגטו חויבו בעבודת כפייה. לא הותר להם להכניס מזון לגטו, ובמקום שררו רעב, זוהמה וחולי.
ב-16 בספטמבר 1941 הוסעו יהודי טווריג במשאיות ליער טווריג וליער ויז'בוטאי, ושם נרצחו באכזריות בידי ליטאים.
על-פי מקורות סובייטיים קבורים ביער טווריג כ-3,000 בני אדם, ובוויז'בוטאי – כ-900.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog