המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

חיסלוויצ'י (Khislavichi)

מקום לפני המלחמה: עיירת נפה במחוז סמולנסק (Smolensk), ברה"מ/הפדרציה הרוסית
מקום בזמן המלחמה: תחום הממשל הצבאי הגרמני בברית-המועצות

בשנות העשרים של המאה העשרים התגוררו בחיסלוויצ'י כ-2,100 יהודים – קרוב לשני שלישים מאוכלוסייתה. תהליכי מודרניזציה ועיור הביאו לירידה במספרם, ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה ישבו בה כ-1,400 יהודים. רוב היהודים עסקו במסחר ובמלאכה זעירה. בחיסלוויצ'י פעלו בית ספר יהודי, גן ילדים וספרייה.
חיסלביצ'י נכבשה בידי הגרמנים ב-16 ביולי 1941. מיד לאחר הכיבוש נאלצו כל היהודים לשאת טלאי צהוב. כמה שבועות פעל במקום יודנרט, עד שנרצחו שלושת חבריו בסוף הקיץ או בראשית הסתיו של 1941.
בספטמבר 1941 רוכזו יהודי חיסלוויצ'י – 900-800 נפשות – בגטו שכלל 50-40 בתים בשלושה רחובות בפאתי העיירה. רוב רכושם של היהודים נותר מחוץ לגטו ונשדד. היהודים נשלחו לעבודות כפייה, וכמה מהם הצליחו לברוח מהגטו. כמה חייטים יהודים סיפקו הזמנות בעבור הורמכט. בסדנה של סנדלרים שפעלה בגטו עסקו בייצור ובתיקונים לפי הזמנת השלטונות.
עם הזמן הצטרפו לגטו יהודים מהכפרים הסמוכים. בסוף ספטמבר 1941 נלקחו מהגטו בין 114 ל-150 (על-פי מקורות שונים) גברים יהודים, הואשמו בהפצת שמועות על התקרבות הבולשוויקים, ונורו למוות. בינואר 1942 נלקחו מהגטו כמה נערים ונערות יהודים – איש מהם לא שב.
בחורף 1942 הגיעה לגטו קבוצת טייסים גרמנים לשם שוד הרכוש שעדיין נותר בידי היהודים. בינואר-פברואר 1942 הוכרחו כמעט כל יהודי הגטו לעבוד בעבודות ביצורים.
הגטו חוסל ב-20 במרס 1942; 800-600 תושביו הובלו לגיא סמוך ונורו למוות.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog