המכון הבין-לאומי לחקר השואה

ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בזלינקה כ-450 יהודים – כחמישה אחוזים מכלל תושביה. הם התפרנסו בעיקר ממלאכה זעירה וממסחר, וקצתם נעזרו בארגונים יהודיים בארצות-הברית. בזלינקה פעל איגוד בעלי מלאכה ששני שלישים מחבריו היו יהודים. ילדי היהודים למדו בבתי ספר רוסיים, אם כי בשנות העשרים פעלו במקום גם חדרים מסורתיים.
הגרמנים כבשו את זלינקה ב-25 באוגוסט 1941. בתחילת ספטמבר נורו 27 יהודים מתושבי המקום, לאחר שבמשך כשבוע הוחזקו כלואים בטחנת רוח בלי מים ומזון.
בספטמבר או באוקטובר 1941 רוכזו בין 200 ל-230 היהודים שנותרו בזלינקה במעין גטו שהוקם בבניין של תחנת שירות לטרקטורים ומכונות חקלאיות, קילומטר אחד ממזרח לעיירה.
הגטו חוסל ב-15 בפברואר 1942, ויושביו נרצחו בתעלות נגד טנקים לא הרחק משם. ברצח השתתפו שוטרים מקומיים.