המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

זלגרסג (Zalaegerszeg)

מקום לפני המלחמה: בירת מחוז זלה (Zala), הונגריה

Hungary ,Zalaegerszeg, תצלום של נשים, גברים וילדים בתוך מבנה בגטו.
<br>
ארכיון יד ושם, FA58/13 Hungary ,Zalaegerszeg, תצלום של נשים, גברים וילדים בתוך מבנה בגטו.
ארכיון יד ושם, FA58/13

Hungary, Zalaegerszeg, גבר וילד במחסום הכניסה לגטו.
<br>
ארכיון יד ושם, 1249/28 Hungary, Zalaegerszeg, גבר וילד במחסום הכניסה לגטו.
ארכיון יד ושם, 1249/28

בינואר 1941, במיפקד האוכלוסין הארצי האחרון לפני הכיבוש הגרמני, נמנו בזלגרסג 873 תושבים יהודים, ושיעורם בכלל אוכלוסייתה היה כשישה אחוזים. רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה והיו גם כמה בעלי בתי חרושת ובעלי קרקעות. הקהילה היהודית בעיר השתייכה לזרם הנֵאולוגי וקיימה בית ספר יסודי יהודי ותלמוד תורה.
בימי הטרור הלבן שלאחר מלחמת העולם הראשונה רצחו אנשיהן של יחידות צבאיות למחצה עשרה מיהודי העיר. בשנת 1938 הנהיגה ממשלת הונגריה סדרה של חוקים אנטי-יהודיים במסגרת מדיניותה האנטישמית. הרשויות המקומיות ביטלו את רישיונות העבודה של בעלי המלאכה, ופקידי מדינה ורוב היהודים בעלי המקצועות החופשיים פוטרו מעבודתם. בשנת 1941 גויסו גברים יהודים לשירות עבודת כפייה במסגרת צבא הונגריה. רובם מתו בחזית המזרחית, באוקראינה. אחרים הועברו למכרות הנחושת הידועים לשמצה בבור (Bor) שבסרביה.
הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944, ומיד אחר כך נאסרו בזלגרסג עשרה אנשי שמאל יהודים. הם לא נראו שוב. על-פי מיפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944, מנתה הקהילה הנֵאולוגית של זלגרסג 1,076 נפשות.
המינהל ההונגרי נותר על כנו גם אחרי הכיבוש, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על-פי תקנות וצווים של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. ב-28 באפריל 1944, במסגרת ההיערכות לגטואיזציה, ציווה ראש העיר ד"ר אישטוון טמסי (Istvan Tamassy) על נשיא המועצה היהודית אימרה ברגר (Imre Berger) להגיש לו רשימה שמית של כל יהודי זלגרסג.
ב-4 במאי 1944 הורה סגן הממונה על מחוז זלה, לסלו הוניאדי (Laszlo Hunyadi), להקים בזלאגרסג גטו ליהודי העיר וליהודי נפת זלגרסג, נפת נובה (Nova) ונפת לנטי (Lenti). הצו הבטיח ליהודים חופש פולחן. לכל אדם הותר להביא עמו אל הגטו מטען במשקל 50 קילוגרם. הוניאדי גם הורה להקים מיד בגטו בית יולדות, בית אבות, בית חולים כללי ובית חולים למחלות זיהומיות.
מיד אחרי כניסת הצבא הגרמני לעיר ופיזור הקהילה היהודית הוקמה בזלגרסג מועצה יהודית. נשיאהּ בגטו היה מיקשה פקטה (Miksa Fekete) (ולפי מקורות אחרים – עורך הדין ד"ר אימרה ברגר, נשיאה האחרון של הקהילה היהודית).
גטו זלגרסג הוקם סמוך לשכונת הצוענים. ב-13 במאי 1944 פנה מיהלי שרלוש (Mihaly Sarlos), עוזר כומר מזלאגרסג, אל ראש העיר וביקש לשכן את היהודים המומרים בגוש בניינים נפרד בתוך הגטו, כדי להגן עליהם מפני התנכלויות בלתי פוסקות של יהודים אחרים. הגטו חולק לשניים, וכלל כעת בתים שהוקצו לאורך עשרה רחובות. היהודים שוכנו ב-162 דירות בתוך הגטו, בתנאי צפיפות קשים. יהודים מיישובים סמוכים הובאו אף הם לגטו הצפוף מלכתחילה. ב-31 במאי 1944 חיו בגטו 1,221 יהודים (כ-375 משפחות). עד 26 ביוני 1944 מתו ארבעה מתושביו.
בגטו הוקמו בית ספר ובית חולים וכן שירות סדר יהודי. המועצה היהודית ארגנה צוותים להפעלת שירותי הדואר, להספקת מזון ולטיפול בקשיים שהתעוררו בשל התנאים בגטו.
ביוני 1944 גויסו כל הגברים הכשירים לעבודה לשירות עבודת כפייה במסגרת צבא הונגריה, ובכך ניצלו מגירוש לאושוויץ עם יתר תושבי הגטו. ז'נדרמים הונגרים שחיפשו חפצי ערך מוסתרים חקרו ועינו באכזריות נשים, ילדים וזקנים.
במחצית השנייה של יוני 1944 הועברו יהודים מגטאות אחרים במחוז זלה לגטו זלאגרסג, שהפך לאחד ממרכזי השילוח של מחוז זלה. ב-20 ביוני 1944 הובאו אל הגטו גם יהודי גטו שומג (Sumeg) ובעקבותיהם היהודים מהגטאות בטפולצה (Tapolca) ובקסטהי (Keszthely). בגטו זלגרסג חיו כעת 3,209 יהודים בסך הכל, כ-900 מהם יהודים מקומיים והשאר ממחוז זלה.
ב-5 ביולי 1944 גורשו כ-3,000 יהודים לאושוויץ. הנותרים הועברו לשרוור (Sarvar) שבמחוז וש (Vas), וב-6 ביולי 1944 גורשו משם לאושוויץ.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog