המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

ז'יחלין (Żychlin)

מקום לפני המלחמה: עיירה בנפת קוטנו (Kutno), מחוז ורשה, פולין
מקום בזמן המלחמה: ורטלנד

Poland ,Zychlin, אנשים מאחורי גדר תיל.
<br>
ארכיון יד ושם, 69EO6 Poland ,Zychlin, אנשים מאחורי גדר תיל.
ארכיון יד ושם, 69EO6

Poland ,Zychlin, יהודים עומדים בשורה בגטו.
<br>
ארכיון יד ושם, 56GO9 Poland ,Zychlin, יהודים עומדים בשורה בגטו.
ארכיון יד ושם, 56GO9

לפני מלחמת העולם השנייה ישבו בז'יחלין 2,800-2,600 יהודים – יותר משליש תושביה – והתפרנסו בעיקר ממסחר זעיר וממלאכה. בעיירה פעלו ישיבה, בית ספר לבנות "בית יעקב", בית ספר של רשת "תרבות" ובית ספר "שבסובקה" עם צוות יהודי. כמו כן פעלו בה מפלגות ציוניות מכל הזרמים ומפלגת אגודת ישראל.
עם כיבושה של ז'יחלין ב-17 בספטמבר 1939 החלו הגרמנים בחטיפת יהודים לעבודת כפייה, בהטלת אימה, בהגבלת התנועה ובגזל רכוש. בנובמבר 1939 נצטוו היהודים לשאת סרט צהוב – שהוחלף במרוצת הזמן בשני כוכבים שהיה עליהם להצמיד לחזה ולגב – ולתלות על דלת ביתם שלט ועליו המילה Jude. באפריל 1940 נאסרו כמה מאנשי האינטליגנציה הפולנית והיהודית של ז'יחלין ושולחו למחנות ריכוז בגרמניה.
הגטו בז'יחלין הוקם ב-20 ביולי 1940. בראש היודנרט הועמד יושב ראש הנהלת הקהילה לפני המלחמה אלתר רוזנברג. הוקם גם שירות סדר יהודי בפיקודו של יוסף אוברמן.
בתחילה חיו בגטו כ-3,000 יהודים, כ-600 מהם פליטים מעיירות סמוכות, ומספרם הלך וגדל.
הגטו נחלק לשני חלקים נפרדים: הגטו ה"גדול", שהצטופפו בו 1,800 בני אדם, נמצא בצדו הימני של רחוב נרוטוביצה (Narutowicza) ותושביו הצטוו לאטום את החלונות הפונים לצד הארי; הגטו ה"קטן" נמצא בפרוור פביאנובקה (Fabianowka) ושררו בו תנאים קשים במיוחד משום שאדמתו הייתה רטובה וביצתית ולא היו בו לא ביוב ולא באר מים. חמור במיוחד היה מצבם של הפליטים, שקצתם שוכנו במקומות כגון משרפת לבנים הרוסה ולרבים מהם לא הייתה כל קורת גג והם נאלצו לחיות בחוץ. עם זאת, שני חלקי הגטו לא גודרו ככל הנראה, ואף שהיציאה מהם נאסרה באופן רשמי, לא נותק המגע עם האוכלוסייה הפולנית. הפולנים הרבו להיכנס לגטו על שני חלקיו כדי להזמין סחורה אצל חייטים וסנדלרים יהודים ולקנות מהיהודים את שארית רכושם, ויהודים יצאו לכפרי הסביבה כדי לקנות מזון. גם צוותי העבודה היהודים שעבדו מחוץ לגטו הבריחו מזון לתחומיו.
במטבח ציבורי שהקים היודנרט חילקו מרק פעם ביום. היודנרט הקים גם בית חולים קטן, ומנהלו, ד"ר ס' וינוגרון (Winogron), ושני עוזריו ניסו בכל האמצעים הדלים שברשותם להילחם במגפת הטיפוס. ביודנרט פעלה גם מחלקת עבודה בראשותו של יהושע זיגר (Zygier) ודאגה לספק לגרמנים צוותי עבודה. בעלי האמצעים יכלו לפדות את עצמם בתשלום.
באוגוסט 1941 החלו הגרמנים לשלח יהודים מז'יחלין למחנות עבודה. היודנרט או מפקד שירות הסדר היהודי היו אחראים על הכנת הרשימה של המיועדים לשילוח ועל איסופם. עד סוף 1941 נשלחו כמה מאות צעירים למחנות באזור פוזנן (Poznan), וכ-60 נשים הועברו לעבודה בשדות באחת האחוזות.
כשהחלו הגרמנים לחסל את הגטאות ביישובים בסביבה החמיר המצב בשני חלקיו של גטו ז'יחלין. קשרי הדואר ליישובים הסמוכים נותקו. לגטו הגיעו ככל הנראה כמה יהודים שברחו ממחנה ההשמדה חלמנו וסיפרו על המתרחש שם. במקביל החלו הגרמנים להיאבק בנחישות בהברחות ועשו בגטו חיפושים קבועים. יהודים שנתפסו מחוץ לגטו הוצאו להורג.
בסוף פברואר 1942 עצרו הגרמנים את יושב ראש היודנרט ואת מפקד שירות הסדר היהודי ותלו אותם. בימים הבאים כותר הגטו, חברי היודנרט והשוטרים היהודים עם בני משפחותיהם נתלו בפומבי, ומניין הנרצחים באקציה זו, שהייתה חלק ממסע הפחדה שעשו הגרמנים ביישובים בוורטלנד לפני גירוש היהודים מהם, הסתכם בכ-200.
ב-3 במרס 1942 חוסל גטו ז'יחלין על שני חלקיו. כ-3,200 יהודים רוכזו בכיכר השוק לצורך שילוחם למחנה ההשמדה חלמנו. רבים מהם, ובהם כאלו שניסו להסתתר, נרצחו כבר במהלך הגירוש.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog