המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בראשית המאה העשרים חיו באולה כ-1,500 יהודים – כ-60 אחוזים מכלל תושביה. בתקופת השלטון הסובייטי עסקו יהודים רבים במלאכה, אחרים היו לפקידים, ומעטים עברו לחקלאות. בשלהי שנות השלושים נותרו באולה 520 יהודים. בעיירה הוקמה "מועצה יהודית ממלכתית" ובית ספר שהתנהל ביידיש.
הגרמנים כבשו את אולה ב-7-5 ביולי 1941. מקצת היהודים הצליחו להתפנות מזרחה לפני הכיבוש. היהודים הנותרים הצטוו לשאת טלאי צהוב.
בדצמבר 1941 הוקם במרכז העיירה גטו והוצבה סביבו שמירה של שוטרים בלרוסים. ליהודים הותר לצאת מתחום הגטו כדי להצטייד במזון, אבל הם היו חייבים לשוב אליו מדי ערב.
הגטו חוסל ב-17 בינואר 1942: תושביו – 200 יהודים לפי מקורות אחדים ו-350 לפי מקורות אחרים – נלקחו למחנה הצבאי הסובייטי לשעבר שליד העיירה ונרצחו שם.