המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בינואר 1941, במיפקד האוכלוסין הארצי האחרון שנעשה בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו בוושוור 184 תושבים יהודים ושיעורם בכלל אוכלוסייתה היה כארבעה אחוזים. רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה, והיו בהם גם כמה בעלי בתי חרושת ובעלי אדמות. הקהילה היהודית בעיירה השתייכה לזרם הנֵאולוגי וקיימה בית ספר יהודי.
הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. על-פי מיפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944 מנתה הקהילה הנאולוגית של ושוור 196 נפשות. מנגנון המינהל ההונגרי נותר על כנו גם לאחר הכיבוש, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על סמך צווים ותקנות של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. בצו שפרסם ב-6 במאי 1944 סגן הממונה על מחוז וש, ד"ר יוז'ף טולוק (Jozsef Tulok), נקבע כי יהודי המחוז יעברו לגטאות עד 12 במאי. על-פי צו זה נדרשו 180 יהודי ושוור ו-180 יהודים מהסביבה לעקור אל גטו ושוור שהוקם בַּמסעדה "המלך ההונגרי", בבית קפה ובבית הקולנוע שבעיירה. היהודים עברו אל הגטו ב-10 וב-11 במאי 1944. ארבעה יהודים שלחו יד בנפשם זמן קצר לפני המעבר לגטו.
החיים בגטו התנהלו על-פי תקנות שקבע ד"ר קרולי ליפ (Karoly Lipp), הממונה על נפת ושוור. בגטו פעלה מועצה יהודית ולשניים מחבריה הותר לצאת מתחומיו שעתיים בכל יום, כדי לקיים את הקשר עם הרשויות. ב-30 במאי 1944 חיו בגטו ושוור 322 יהודים.
ב-20 ביוני 1944 הועברו תושבי הגטו למרכז שילוח במפעלי המנועים והמכונות מאייר בסומבטהי (Szombathely), ומשם הם גורשו לאושוויץ בשני טרנספורטים, ב-4 וב-6 ביולי 1944.