המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

גלמבוקיה (Głębokie)

יידיש: גלובאק, גלובקה, הלובקה; בלרוסית: Glybokaye; רוסית: Glubokoye

מקום לפני המלחמה: עיירת נפה במחוז וילנה, פולין
מקום בזמן המלחמה: רייכסקומיסריאט אוסטלנד

Poland ,Glebokie, עבודת כפייה, נערות סורגות בגטו. Poland ,Glebokie, עבודת כפייה, נערות סורגות בגטו.
Poland ,Glebokie, עבודת כפייה, אנשים עובדים בבית חרושת לציור שלטים בגטו. Poland ,Glebokie, עבודת כפייה, אנשים עובדים בבית חרושת לציור שלטים בגטו.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בגלמבוקיה כ-3,000 יהודים – כשני שלישים מאוכלוסייתה. הם עסקו בעיקר במסחר ומלאכה. בעיירה פעלו מוסדות ציבור יהודיים, ובהם מרפאה של טא"ז, מפלגות יהודיות ותנועות נוער שונות, גם ציוניות, ומגוון של מוסדות חינוך ובהם בתי ספר של רשת "תרבות" ושל אורט וישיבה. בעקבות כיבוש גלמבוקיה ב-18 בספטמבר 1939 בידי הצבא האדום הונהג בה שלטון סובייטי, וחנויות פרטיות הולאמו או נסגרו.
הגרמנים כבשו את גלמבוקיה ב-2 ביולי 1941, ובו ביום החלו התעללויות קשות ביהודים. נערך רישום של יהודים, של פעילים קומוניסטים ושל צאצאיהם של זוגות מעורבים. יהודים גויסו לעבודת כפייה, חויבו לשאת טלאי צהוב והוטל עליהם לשלם דמי כופר. בפקודת הגרמנים הוקם יודנרט בראשותו של הסוחר גרשון לדרמן והוקם שירות סדר יהודי.
באוגוסט 1941 נעצרו 39 גברים יהודים וכעבור חודשים מספר הוצאו כולם להורג. בספטמבר 1941 הוחלף השלטון הצבאי הגרמני בממשל אזרחי, ומושל האזור פאול הוכמן (Paul Hochmann) ועוזריו השתכנו בבתיהן של משפחות יהודיות אמידות בגלמבוקיה, לאחר שסילקו אותן מהם.
ב-22 באוקטובר 1941 הוקם בפאתי העיירה גטו, ובדצמבר 1941 הובאו אליו גם יהודי קרולוושצ'יזנה (Krolewszczyzna) הסמוכה. מקצת היהודים עבדו בבתי מלאכה שנפתחו בגטו, ואחרים עבדו מחוץ לו. תנאי המחיה בגטו היו קשים מאוד והיהודים סבלו מצפיפות, רעב ומחלות. עם יהודי הסביבה הסתכם מספר התושבים בגטו בכ-5,800.
מפעם לפעם נרצחו יהודים בגלמבוקיה, ותכיפות מעשי הרצח הלכה וגברה עם הזמן. בדצמבר 1941 רצחו הגרמנים 40 יהודים שעצרו, ובהם גם אמהות וילדים. ב-25 במרס 1942 חטפו שוטרים 110 יהודים ורצחו אותם ביער סמוך. באפריל 1942 נרצחו כ-800 מיהודי הגטו. במהלך האקציות האלה נמלטה מהגטו קבוצת צעירים יהודים ליערות והצטרפה לפרטיזנים. במאי 1942 הורה מושל האזור להפריד את הצעירים ובעלי המקצועות הנדרשים משאר היהודים, וכך, לזמן מה, נוצרו בגלמבוקיה שני גטאות.
ב-19 ביוני 1942 רוכזו כ-2,200 יהודי הגטו שיועד למי שלא היו כשירים לעבודה עם כמה בעלי מקצוע שנחשבו חיוניים פחות, וכולם נורו למוות ביער בורקי (Borki) הסמוך. אחרי אקציה זו צומצם שטחו של גטו הכשירים לעבודה, והוא הוקף בגדר תיל גבוהה והיה למחנה עבודה סגור. ביולי 1942, לאחר שנתפסו ונהרגו ביערות הסביבה יהודים רבים, קראו הגרמנים ליהודים שעדיין היו ביערות לבוא לגטו והציעו להם לעבוד בו. המושל הגרמני אף צייד את ראש היודנרט לדרמן וחברי יודנרט אחרים ברישיונות יציאה, כדי שישכנעו את היהודים הללו לבוא לגטו. ליושבי הגטו הצטרפו בשלב זה יהודֵי קוז'יאני (Koziany) ונובי פוהוסט (Nowy Pohost), שהגרמנים גירשו אותם לגלמבוקיה באוגוסט 1942, ויהודים ממקומות מסתור בעיירות הסביבה – יהודים מ-42 יישובים בסך הכל.
בתגובה על בריחת יהודים ליערות, ובהם גם שני בניו של ראש היודנרט לדרמן, הוצאו יהודים להורג. לדרמן אף פנה וביקש מהגרמנים רשות לשוב ולחפש את המסתתרים ולנסות להחזירם לגטו. אלו שהושבו לגטו הוכו לעיני כל יושביו. בסוף פברואר 1943 נאסר לדרמן והוצא להורג בגלל בריחת בניו, ובמקומו מונה לתפקיד סגנו זלמן רובשקין (Rubashkin). בחודשים הבאים נמשכו הוצאות להורג של יהודים מתושבי הגטו, ובהם מבריחי מזון.
משנת 1942 פעלו בגטו קבוצות מחתרת של צעירים שקצתם הצטרפו לפרטיזנים. כמה מהם נעצרו ונרצחו בידי הגרמנים. ב-15 באוגוסט 1943, בישיבה של הנהגת המחתרת בראשותו של מוטקה ליברמן, החליטו הצעירים למרוד, לפוצץ בניינים ממשלתיים בעיירה ולנצל את המהומה שתתעורר כדי לברוח מהגטו. הפעולה תואמה עם הפרטיזנים באזור.
ב-17 באוגוסט 1943 תקפו הפרטיזנים את הגרמנים בדוקשיצה (Dokszyce) ובקרולוושצ'יזנה והתקרבו לגלמבוקיה. הגרמנים הביאו להגנת העיירה טנקים, תותחים וחיילים וב-18 באוגוסט 1943, לאחר קרב שבו השתמשו גם במטוסים, נאלצו הפרטיזנים לסגת והגרמנים הקיפו את הגטו. ב-19 באוגוסט, כשניסו הגרמנים להיכנס בבוקר לגטו כדי לאתר יהודים במקומות מחבוא ולשכנע את הנהגתו ותושביו לעבור למקום אחר, החלו אנשי המחתרת לירות לעברם. כמה יהודים חמושים ניסו לברוח מהגטו, אך הגרמנים פתחו עליהם באש מקלעים ותותחים ורובם נורו, ורק אחדים הצליחו לברוח. לפי נתונים של הפרטיזנים נהרגו בקרבות הללו כ-100 גרמנים.
ב-20 באוגוסט 1943 הופצץ הגטו מן האוויר, ורבים נהרגו. כמעט כל היהודים שנותרו בגטו, ובהם ליברמן, נרצחו במקום במהלך האקציה. הניצולים המעטים הצטרפו לפרטיזנים.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog