המכון הבין-לאומי לחקר השואה

במִפקד האוכלוסין האחרון לפני הכיבוש הגרמני, שנערך בינואר 1941, נמנו בשרבוגרד 304 תושבים יהודים ושיעורם בכלל אוכלוסיית העיירה היה כארבעה אחוזים. רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה. הקהילה היהודית בעיירה הייתה אורתודוקסית והיא קיימה בית-ספר יסודי יהודי וישיבה.
ב-1941 גויסו מספר יהודים משרבוגרד לשירות עבודת כפייה במסגרת הצבא ההונגרי.
ב-19 במרס 1944 כבש הצבא הגרמני את הונגריה. על-פי מִפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944 מנתה הקהילה האורתודוקסית של שרבוגרד 245 יהודים.
המנגנון המִנהלי ההונגרי נותר על כנו גם לאחר הכיבוש, והגטואיזציה של היהודים וגירושם בוצעו על בסיס הצווים וההוראות של רשויות המִמשל המרכזי והמקומי בהונגריה. ב-3 באפריל 1944 כלאו ז'נדרמים הונגרים 63 יהודים, ו-33 מהם נרצחו באושוויץ. ב-8 במאי גויסו שמונה יהודים לשירות עבודת כפיה וממשפחותיהם נמנעו תלושי המזון, וכך הם רעבו ללחם עד לגירושם.
בחודש מאי 1944 הוקם גטו שרבוגרד. סגן הממונה על מחוז פייר, אנדור טאיס (Andor Thaisz) התפאר בכך ש"במחוזו אפילו משפחה נוצרית אחת לא נאלצה לנטוש את ביתה". רוב יהודי המחוז נצטוו לעקור יחד לתוך בתים שסומנו בכוכב צהוב.
בין 21 ו-23 ביוני 1944 ערכו ז'נדרמים הונגרים חיפוש בגטו אחר חפצי ערך מוסתרים ועינו את היהודים. החל ב-26 ביוני 1944 הובאו לגטו שרבוגרד יהודים נוספים מן האזור.
ב-1 ביולי 1944 קובצו תושבי הגטו בבית הכנסת ואחר כך הועברו למרכז השילוח בקפושוור (Kaposvar). ב-4 ביולי 1944 הם גורשו משם לאושוויץ.