המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

שייניאווה (Sieniawa)

מקום לפני המלחמה: עיירה בנפת ירוסלב (Jarosław), מחוז לבוב (Lwów), פולין
מקום בזמן המלחמה: גנרלגוברנמן, מחוז קרקוב, פולין

בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בשייניאווה כ-1,300 יהודים – יותר ממחצית תושביה. רובם התפרנסו ממסחר וממלאכה. הג'וינט סייע בחלוקת מזון ובגדים, בעיקר לילדים, תמך בחברת "ביקור חולים" ובקופת גמ"ח ומימן מתן הלוואות לסוחרים ולבעלי המלאכה. בעיירה פעלו מפלגות ותנועות נוער ציוניות והתקיימו קורסים ללימוד עברית.
בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את שייניאווה, אך עוד באותו חודש העבירו אותה לידי הסובייטים בהתאם להסכם מולוטוב-ריבנטרופ. הסובייטים סגרו את רוב חנויות היהודים והטילו על היהודים מִסים כבדים. רוב בעלי המלאכה התארגנו בקואופרטיבים. מקצת היהודים הועסקו במשרדים ממשלתיים וציבוריים.
הגרמנים נכנסו לשייניאווה עם פלישתם לברית-המועצות ב-22 ביוני 1941. בימים הראשונים לאחר הכיבוש הצטוו היהודים לסמן את הבתים שבבעלותם במגן דוד ולשאת על זרועם סרט ועליו מגן דוד. כמה יהודים נרצחו בשל אי-ציות להוראה זו. בימי הכיבוש הראשונים הוקם בעיירה יודנרט; בתחילה עמד בראשו שמריהו שמידט, לשעבר ראש הקהילה היהודית, ולאחר זמן מה החליף אותו אליהו גרוס. על היודנרט הוטל לספק לגרמנים עובדי כפייה ולשלם דמי כופר מפעם לפעם.
כשבועיים לאחר הכיבוש רצחו הגרמנים 15 יהודים שהואשמו בשיתוף פעולה עם המשטר הסובייטי.
היהודים חויבו בעבודת כפייה, וקבוצת צעירים גויסה לעבודה בפיקודם של אנשי המשטרה האוקראינית. היהודים סחרו בחפצים עם האוקראינים בעיירה תמורת מזון. לקראת סוף 1941 נאסר על היהודים לעזוב את שייניאווה.
בתחילת 1942 הוקם בשייניאווה גטו מגודר והופקדה עליו שמירה של שוטרים פולנים (על-פי גרסה אחרת הוקם הגטו באוגוסט 1942, לאחר האקציות). ביוני 1942 הועברו לשייניאווה יהודים מירוסלב, לנצוט (Lancut) ויישובים אחרים, ומספר היהודים בעיירה גדל לכ-1,800. גרוס נתמנה יושב ראש היודנרט המרכזי האזורי שכלל 15 יודנרטים.
ביולי ובאוגוסט 1942 בוצעו בשייניאווה כמה אקציות. כמה יהודים שלחו יד בנפשם בעת האקציות, ואחרים נרצחו במקום. היהודים הובלו למחנה פלקינייה (Pelkinie) ושם נעשתה בהם סלקציה. זקנים, חולים וילדים נרצחו ביער סמוך, ורוב הנשים ומקצת הגברים גורשו למחנה ההשמדה בלז'ץ. כמה עשרות צעירים שולחו למחנה עבודה.
באוקטובר 1942 נרצחו גרוס, סגנו יודל רוטנברג ועוד שישה חברי יודנרט. לאחר זמן מה נתמנה יודנרט חדש, בראשותו של לייזר פס מלנצוט. בשל הרציחות והשילוחים פחת מספר היהודים בסוף 1942 לכ-600.
בנובמבר 1942 כותר הגטו ותושביו גורשו לבלז'ץ. מאות יהודים קפצו מהרכבת והסתתרו, אך בשל מחסור במים ובמזון יצאו רובם ממקומות המסתור, נתפסו ונרצחו.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog