ערב פלישת הגרמנים לברית-המועצות התגוררו ברוגצ'ב כ-4,600 יהודים – כשליש תושביה. רבים מהם היו בעלי מלאכה, קצתם היו פקידים ופועלים במוסדות ובמפעלים ממשלתיים, ואחדים עברו לעסוק בחקלאות. בעיר היה בית ספר ביידיש.
לאחר פלישת הגרמנים לברית-המועצות גויסו רבים מהגברים היהודים תושבי העיר לצבא האדום. נראה שבזכות מסילת הברזל שעברה במקום הצליחו רבים מיהודי רוגצ'ב להתפנות או לברוח מזרחה לתוך פנים ברית-המועצות.
הגרמנים כבשו את רוגצ'ב בפעם הראשונה ב-3 ביולי 1941 והחזיקו בה עד 17 ביולי, ושבו וכבשו אותה ב-14 באוגוסט 1941. היהודים שנשארו בעיר רוכזו כעבור זמן מה (לפני תחילת אוקטובר) בגטו ונשלחו לעבודות כפייה.
באוקטובר 1941 רוכזו ברוגב יהודים מגטו גורודץ (Gorodets) וכנראה גם ממקומות אחרים. הגטו חוסל ב-31 באוקטובר (לפי מקור אחר בנובמבר) 1941. תושביו – כ-1,500 על-פי מקור אחד, כ-2,700 על-פי מקור אחר – רוכזו ונשדדו, ולמחרת, 1 בנובמבר 1941, נרצחו בידי קבוצת גרמנים ושוטרים מקומיים סמוך לעיירה. לאחר זמן מה נרצחו גם ילדים ממשפחות מעורבות.
