המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

רדז'יֶיחוּב (Radziechów)

אוקראינית: Radekhiv; רוסית: Radekhov

מקום לפני המלחמה: עיירת נפה במחוז טרנופול (Tarnopol), פולין
מקום בזמן המלחמה: גנרלגוברנמן, מחוז גליציה

בשנות השלושים של המאה העשרים היו ברדז'ייחוב כ-2,000 יהודים – קרוב למחצית תושביה. רובם היו סוחרים, רוכלים ובעלי מלאכה, והם נעזרו בבנק עממי יהודי ובקופת גמ"ח. עם יהודי העיירה נמנו כמה משפחות אמידות, ובהן כתריסר משפחות של בעלי אחוזות בכפרי הסביבה. בעיירה הייתה השפעה חזקה של חסידי בלז וגם של מפלגות ותנועות נוער ציוניות. ברדז'ייחוב פעלו בית ספר עברי משלים של "תרבות", פעלה בה אגודת הספורט "הפועל", והיה בה קיבוץ הכשרה של תנועת הנוער "אחווה".
ב-20 בספטמבר 1939 נכבשה העיירה בידי הסובייטים. בתקופה זו הגיעו לרדז'ייחוב פליטים יהודים רבים ממערב פולין, והקהילה סייעה להם בלבוש, מזון ודיור. הפליטים שלא הסכימו לקבל אזרחות סובייטית גורשו ביוני 1940 לירכתי ברית-המועצות. בימי השלטון הסובייטי חוסל המסחר הפרטי, מפעלים גדולים הולאמו, ורוב בעלי המלאכה אורגנו בקואופרטיבים. המפלגות היהודיות ומוסדות הקהילה פוזרו וכמה פעילי ציבור יהודים הוגלו לירכתי ברית-המועצות, אך פעילות בתי הכנסת לא נאסרה.
רדז'ייחוב נפלה בידי הגרמנים בשבוע האחרון של יוני 1941. כבר ביום הכיבוש הראשון נרצחו כמה יהודים שהיו פעילים במוסדות סובייטיים. בקיץ 1941 הובאו לעיירה יהודים מכפרי הסביבה ועוד 500 יהודים מחולויוב (Cholojow) שבתיהם נשרפו בדלֵקה. בתחילת אוגוסט 1941 הוקם יודנרט בראשות אדולף קרנץ. גזרת עבודת הכפייה הוטלה על היהודים כבר בימי הכיבוש הראשונים. המיליציה האוקראינית הוציאה יום-יום גברים יהודים לעבודת כפייה בעיירה ובסביבתה. בעלי מלאכה הועסקו במחנות הצבא ובמפעלים, ואילו גברים יהודים אחרים נשלחו למחנות עבודה; התנאים במחנות היו קשים והתמותה בהם הייתה גבוהה. בקרב היהודים ברדז'ייחוב השתרר רעב ופשׂו מחלות, והמצב החמיר עוד עם ריכוז יהודים נוספים בעיירה ביוני ובספטמבר 1942.
באקציה שהייתה ברדז'ייחוב ב-15 בספטמבר 1942 גורשו כ-1,400 מיהודיה למחנה ההשמדה בלז'ץ, וב-21 בספטמבר שולחו כ-500 גברים למחנה בקמיונקה סטרומילובה (Kamionka Strumilowa) ונספו שם בתוך חודשים אחדים. ברדז'ייחוב נשארה רק קבוצה של בעלי מלאכה יהודים "חיוניים".
בשבועות שלאחר האקציה ריכזו הגרמנים בעיירה יהודים מהסביבה ושיכנו אותם בבתיהם הריקים של היהודים הנרצחים. בתחילת אוקטובר 1942 הוקם במקום גטו, ושימש למעשה אתר ריכוז של יהודים מהסביבה בדרכם להשמדה. כבר ב-7 באוקטובר הוצאו מהגטו רוב יושביו, כ-1,000 יהודים, ושולחו למותם בבלז'ץ. כעבור שבועות אחדים הוכנסו לגטו יהודים מוויטקוב נובי (Witkow Nowy), וב-1 בדצמבר 1942 גורשו כל יושבי גטו רדז'ייחוב לגטו בסוקל (Sokal). הגרמנים השאירו ברדז'ייחוב כ-100 יהודים לטיפול ברכוש שהניחו אחריהם תושבי הגטו, וב-15 במרס 1943 הם נלקחו ליער הסמוך והוצאו להורג גם הם.
יהודים רבים נמלטו מהאקציות ליערות, אך רובם נתפסו בידי תושבים מקומיים או במצודים של הגרמנים ונרצחו.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog