|  הודעות לעיתונות  |  צור קשר  |  חנות מקוונת
Yad Vashem Homepage
Yad Vashem ירושלים דליטא: סיפורה של הקהילה היהודית בווילנה

וילנה בתקופת השואה

הכיבוש הגרמני – יוני 1941

פונאר

  • כתובת ביידיש על קיר בית הכלא בגטו וילנה
  • יהודים בפונאר מובלים אל מקום רציחתם על ידי אנשי מיליציה ליטאים, 1941
  • פונאר - הסולם המיוחד ששימש להעברת הגופות מבור הרצח ביער למשרפות
  • פונאר - יהודים מובלים למקום רציחתם, יוני-יולי 1941
  • הובלת יהודים למקום רציחתם בפונאר כשראשיהם מכוסים בידי אנשי מיליציה ליטאים, 1941
  • פונאר – גדר ביער ועליה שלט  "מוקשים! סכנת חיים!"
  • פונאר, אחד הבורות שהוכן לאחסנת מכלי דלק ושימש לרצח יהודי וילנה והסביבה
  • פונאר, אחד הבורות שהוכן לאחסנת מכלי דלק ושימש כקבר אחים ליהודי וילנה והסביבה
  • דף בכתב ידו של שמרק'ה (שמריהו) קצ'רגינסקי ובו קטעי שיר ביידיש שכתב בגטו וילנה ב-1943 - "שיר הערש שלי". בתחתית הדף - חלק מהשיר הידוע "פונאר"
  • הנהר שהוביל לפונאר

מכיוון היער נשמעות יריות...

פונאר, אתר הרצח של יהודי וילנה והסביבה, שוכן 10 ק"מ מדרום לווילנה, על הכביש לגרודנו. לפני המלחמה היה זה אזור קיט מיוער. תושבי וילנה נהגו להגיע אליו בימי הקיץ לנפוש ולאסוף גרגרי יער ופטריות. האתר נבחר לרצח עקב קרבתו לקו הרכבת וכן מכיוון שהיו בו בורות בקוטר 12-23 מטרים ובעומק 5-8 מטרים ותעלות לצנרת בין הבורות, אותם חפרו הסובייטים ב-1940, כשהכינו מקום אחסון למכלי דלק לשעת חירום.

11 ביולי. מזג האוויר די יפה. חמים בחוץ, עננים לבנים בשמיים ורוח קלה נושבת. מכיוון היער נשמעות יריות. כנראה מדובר באימונים. הירי החל בשעה ארבע אחר הצהריים. אחר כך נודע לי שיהודים רבים הובלו ליער על הגרודזינקה [הכביש לגרודנו] ואחר כך ירו בהם. זה היה היום הראשון של הוצאות להורג. הרגשה מדכאה. הירי נפסק סביב השעה שמונה בערב.

בשביל הגרמנים 300 יהודים זה 300 אויבי האנושות. בשביל הליטאים 300 יהודים זה 300 זוגות נעליים, מכנסיים ובגדים.

קאז'ימיר סאקוביץ', וילנה – פונאר: אדמה ללא אלוהים, ע' 11, 13

מיוני 1941 עד יולי 1944 נרצחו בפונאר מעל  ל-75,000 אנשים, 95 אחוז מהם יהודים, והאחרים שבויי מלחמה סובייטים ומתנגדי השלטון הגרמני מבין המקומיים. הקרבנות הובאו לאתר הרצח ברגל, בכלי רכב וברכבת, בקבוצות של עשרות, מאות ואף אלפים. הם נורו ונקברו במקום.

כבר ב-1943 הקים הימלר יחידה מיוחדת, קומנדו 1005, שתפקידה היה לשרוף את גופות הנרצחים בגאיות ההריגה ולטשטש את עקבות ההשמדה ההמונית. גם בווילנה הוקמה קבוצה כזו – מקרב אסירים יהודים. בסוף ספטמבר 1943 נשלחה קבוצה בת 80 אסירים יהודים לפונאר. האסירים הוחזקו בשעות הלילה בתוך בור וביום עבדו, כשרגליהם כבולות בשלשלאות, בפתיחת הקברים, הוצאת הגופות, סידורן בערמות ושרפתן. האסירים ידעו שעם סיום עבודתם יירצחו. בלילות חפרו מנהרה באורך כ-35 מטרים, מתחת לגדרות עד לשטח ממוקש. בליל 15 באפריל 1944, אחרי שלושה חודשי חפירה, ניסרו האסירים בפצירה את הכבלים וארבעים מהם יצאו דרך המנהרה. הם נתגלו בידי השומרים ורובם נתפסו או נורו למוות. 15 מהם הצליחו לברוח ו-11 מהם הגיעו אל הפרטיזנים שביערות רודניקי. כדי להשלים את שרפת הגופות הביאו הגרמנים לפונאר 70 אנשים מ"קייליס". אנשים אלה נרצחו לפני נסיגת הגרמנים מווילנה. על - פי אומדנים שונים שרף קומנדו 1005 בפונאר יותר מ-60,000 גוויות.

התערוכה הוקמה בתמיכתו הנדיבה של מר נחמיה בורגין לזכר הוריו היקרים והאהובים ניצולי השואה זלטה (זהבה) בורגין ז"ל, ויחיאל בורגין ז"ל.