וילנה בתקופת השואה

חיי היום יום בגטו וילנה

הספריה בגטו

מודעה על האירוע התרבותי "100,000 ספרים בגטו"

בימים הראשונים לקיום הגטו הוקמה ברחוב סטראשון 6 ספריה ציבורית במקום בו היתה ספריית "מפיצי השכלה" ובה כ-45,000 ספרים. בספריה היו רשומים 2,500 קוראים. בקיץ 1942 ביקרו באולם הקריאה כ-5,000 איש בחודש. גם במוסדות החינוך ובמועדון הנוער הוקמו ספריות קטנות.

ב-27 בנובמבר 1941, עם תום האקציות ההמוניות, פרסם יו"ר היודנראט אנטול פריד צו על שמירת אוצרות התרבות בגטו. אנשי הגטו חויבו לדווח על חפצי אמנות, תשמישי קדושה, ציורים ופסלים ולרכז אותם בספריה. הגרמנים הרשו לפריד להכניס לספריית הגטו ספרים מבניין ייוו"א שנשאר מחוץ לגטו.

את הספריה ניהל איש הבונד הרמן קרוק. בספריה היו גם ארכיון שבו נאסף חומר על הגטו ומדור לפעילות מדעית בראשו עמד זליג קלמנוביץ'. בארכיון הגטו נאספו אלפי מסמכים, ביניהם פקודות של הממשל הגרמני, הוראות מִנהל הגטו והמשטרה היהודית וכן עדויות של ניצולים מפונאר. בתחילת 1942 הקים גנס צוות לכתיבת קורות הגטו.

ספרית הגטו עליה מפקחת מחלקת התרבות קיימה היום טקס בתיאטרון הגטו כדי לציין את השאלת הספר ה-100,000. החגיגה נעשתה בהדר ועשתה רושם רב על הידישיסטים וחוגי התרבות בכלל.

מלבד החגיגה נערכה תצוגה של ספרים מחנות הספרים בגטו. דלפק התצוגה האמנותי הראה שלמרות כל הכאב והייסורים, ולמרות מצבו הקשה של הגטו, לב תרבותי פועם בקרבו.
הערמאן קרוק, טאגבוך פון ווילנער געטא, ע' 418 [13 בדצמבר 1942. מיידיש: יונה קובו]

היום היתה בגיטו חגיגה - הספר המושאל ה-100,000 בספריית הגיטו. באולם התיאטרון היתה היום חגיגה. הלכנו - מהלימודים... היתה תכנית אמנותית. הנואמים ניתחו את הקורא של הגטו. מאות אנשים קוראים בגטו. קריאת הספרים בגטו היא בשבילי התענוג הגדול ביותר. הספר קושר אותנו אל החופש, הספר קושר אותנו אל העולם. הספר המושאל המאה אלף הוא הישג גדול לגטו, והגטו רשאי להתגאות בכך.
יצחק רודאשבסקי, יומנו של נער מווילנה, ע' 77

אנשי המטה של אלפרד רוזנברג הביאו לבניין ייוו"א בווילנה את החומר והספריות ששדדו, בעיקר בנושאי יהדות וקומוניזם. במקום עבדו כ-40 יהודים, רובם אנשי אינטליגנציה וכמה מחברי ה-פ. פ. או, ביניהם אברהם סוצקבר ושמרקה קצ'רגינסקי. תפקידם היה למיין את החומר, לערוך סקירות מדעיות ולהכין את החומר למשלוח. ליהודים כאב על גווילי התורה שהפכו לחומר גלם למגפיים ועל סדר העופרת של דפוס ראם שהותך. הם הבריחו לגטו כתבי יד, תעודות ותמונות בעלות ערך והחביאו אותם בשטח הגטו. חלק מהחומר הוחבא מחוץ לגטו אצל אונה שימאייטה ואחרים. עובדי ייוו"א נקראו בגטו "פאפיר בריגדע" (בריגדת הנייר).