וילנה בתקופת השואה

הכיבוש הגרמני – יוני 1941

מודעה מטעם המושל הגרמני של וילנה בנוגע לצעדי תגמול נגד היהודים בעקבות הריגת חיילים גרמנים ע"י יהודים
אנשי גסטאפו בעת בדיקת מסמכים בכניסה לגטו וילנה בעת אחת האקציות
רעייתו של מישה פרוז'ן בחקירת איש גסטאפו בשער הגטו בווילנה
וילנה - קיר הוצאה להורג עליו קשורות גופות; ברקע עומדים חיילים
המפקדה הצבאית הגרמנית בווילנה

והשֵׂיבה ירדה בן-לילה על מחשבותינו,
ושמש-שחר – מלח מלהט זרעה על פצע...
אברהם סוצקבר, פרצופים בתוך ביצות (וילנה, סוף יוני 1941)
מיידיש: בנימין הרשב (הרושובסקי)

ימיו הראשונים של הכיבוש הגרמני

ב-24 ביוני 1941 כבשו הגרמנים את וילנה וכוננו בה שלטון משותף עם הליטאים. ליטאים רצחו בעיר עשרות יהודים וגרמנים חטפו לעבודה גברים יהודים רבים; חלקם לא שב. ליטאים חיפשו כלי נשק אצל יהודים ושדדו חפצי ערך. יהודים סולקו ממקומות העבודה והונהג תור מיוחד בחנויות המזון עבורם, ממנו יצאו לרוב בידיים ריקות.

פעולות אנטי יהודיות בתקופת השלטון הצבאי

ב-2 ביולי 1941 הוכפפה וילנה לשלטון צבאי גרמני והחל רצח המוני של יהודי וילנה. הממשל הצבאי חייב את היהודים לשאת טלאי צהוב ומאוחר יותר - סרט שרוול לבן שעליו מגן דוד צהוב ובו האות J (Jude). תנועת היהודים הוגבלה, רכוש יהודי הוחרם ויהודים גויסו לעבודות כפיה. הוקם יודנראט והיהודים הוכנסו לגטאות.

ב-4 ביולי 1941 החלה איינזצקומנדו 9, יחידה של איינזצגרופה B, בשיתוף ליטאים, ברצח יהודים בירי בבורות בפונאר, אתר במרחק 10 ק"מ מווילנה, שלפני המלחמה שימש לקיט. היהודים נחטפו ברחובות העיר, הובלו לבית הסוהר לוקישקי ומשם הובלו לפונאר. אחרי עזיבתה של איינזקומנדו 9 בסוף יולי, המשיכה ברצח איינזצקומנדו 3, יחידה של איינזצגרופה A בראשותו של קרל יגר. בין יולי לסוף דצמבר 1941 נרצחו בין 26,881 יהודים, על פי מקורות גרמניים, ל-61,898 על פי מקורות יהודיים.

היודנראט הראשון

ב-4 ביולי 1941 הגיעו לבית הכנסת ברחוב היהודי בווילנה שני גרמנים וציוו על השמש, חיים מאיר גורדון, להרכיב נציגות יהודית ולהציגה למחרת בפני הגרמנים. גורדון פנה למזכיר הקהילה הקודם ישראל ורבלינסקי וזה כינס באותו ערב קבוצת אנשי ציבור יהודיים שייצגה מפלגות וחוגים שונים. ב-24 ביולי הורכב יודנרט של 24 נציגים בראשות שאול טרוצקי ואנטול פריד סגנו.

הממשל האזרחי הגרמני

השליטה בווילנה עברה לידי הממשל הגרמני האזרחי. ב-2 באוגוסט 1941 פרסם הממשל צו ובו נקבע שעל היהודים לשאת מגן דוד צהוב ונאסר עליהם לשהות במקומות ציבוריים ולהשתמש בתחבורה הציבורית.

ב-6 באוגוסט הטיל פרנץ מורר (Franz Murer), הממונה על ענייני היהודים בממשל האזרחי בווילנה, קנס כספי (קונטריבוציה) בסך 5 מיליון רובל (500,000 רייכסמארק) על יהודי וילנה, קנס שנועד לתשלום עד למחרת. במשא ומתן נדחה מועד התשלום והיהודים אספו במשך כמה ימים כסף ודברי ערך ומסרו לו 1,490,000 רובל ו-16.5 ק"ג זהב ושעונים. ב-12 באוגוסט הוצא צו נוסף בעניין השווקים: ליהודים הותר לקנות בין ארבע לשש אחרי הצהריים.