יהודי וילנה בין שתי מלחמות העולם

חיי הדת

בין מלחמות העולם היו בווילנה למעלה ממאה בתי כנסת ומניינים ששרתו את 58,000 יהודי העיר. בכל שכונה היה בית כנסת גדול. ב"שולהויף" בווילנה היו שנים עשר בתי כנסת, אחד מהם – בית הכנסת של הגאון מווילנה, על כסאו לא ישב איש, מפני הכבוד. בית הכנסת הגדול של וילנה, ליד ספריית סטראשון, נבנה כשרצפתו בעומק של קומה מתחת לפני הקרקע מכיוון שבעת בנייתו אסרו השלטונות על בניית בית כנסת שיהיה גבוה מהכנסיות. הנכנס לבית הכנסת היה יורד במדרגות רחבות, וכשהיה מגיע למטה היה רואה אולם גדול וגבוה, עם כיפה בראשו. על פי המסופר יכול היה בית הכנסת להכיל 10,000 איש. בבית הכנסת פעלה מקהלה בניצוחו של יעקב גלזר. לבית הכנסת היה צמוד בית מרחץ, ובו היתה המקהלה מתאמנת בערבים.

עשרות בתי כנסת ו"קלויזים" (בתי מדרש) נוספים היו ליד חברות ואגודות בעלי מלאכה. הם נקראו על שם מייסדיהם או על שם רחובות. בין האגודות שהחזיקו בתי כנסת היו כורכי הספרים, סוחרי הסדקית, יוצקי הנחושת, כורתי העצים, הכובענים, הפחחים, האופים וחרטי העץ – במשותף, הנגרים, הזבנים, הפרוונים, הבורסקאים, סוחרי הדגים, מנקי הארובות, המנגנים, הקצבים, החייטים ועוד. למרות שווילנה היתה מרכז של מתנגדים, היו בה מספר בתי כנסת חסידיים, בהם בית כנסת של חסידי חב"ד.

מוסדות דת נוספים שפעלו בעיר היו אגודת "שומרי שבת" שאף החזיקו מספרה מיוחדת, כי כל יתר המספרות בעיר פעלו בשבת; "מענגי שבת", שדאגה לארוחות לשבת ל-500 איש, הן במשלוח לבתים, הן במטבח שפתחה לשם סעודת עניים בשבתות; "חברה קדישא"; "ניחום אבלים", אגודה שאספה תרומות מאבלים עשירים ונתנה תמיכה כספית לאבלים עניים; "טליתות לחתנים עניים", מייסודה של חברת "הכנסת כלה" שנסגרה לפני מלחמת העולם הראשונה; מוסד לתמיכה ביולדות עניות, מוסדות של גמילות חסדים (סיוע לעניים) ועוד.

בווילנה פעל בית דין רבני ובו 12 רבנים. הרבנים ישבו בדין כל יום, חוץ מערבי שבתות וחגים. הם דנו בכל סוגי התביעות והסכסוכים, ואף נוצרים התדיינו בפניהם – פולנים, רוסים, קצינים ובני האינטליגנציה העירונית שהסתכסכו עם יהודים. בתי דין ממשלתיים הסכימו לקבל שבועה שנתנו יהודים בפני בית הדין הרבני.

רבים מרבני העיר, בהם הרב חיים עוזר גרודז'נסקי, היו פרו-ציונים. המנהיג הציוני ד"ר שמריהו לוין כיהן כרב בית הכנסת "טהרת קודש" ("כורלי"). בבית כנסת זה התפללו ליברלים בליווי מקהלתו של דורמשקין ואורגן, ואורתודוקסים הדירו רגליהם ממנו. "ועד הישיבות", מיסודה של "אגודת ישראל", היה מרכז הישיבות הליטאיות והתכנס בווילנה. הוועד תמך בעשרות ישיבות במזרח פולין ובמאות ועדים מקומיים בפולין.