יהודי וילנה בין שתי מלחמות העולם
חיי התרבות
הוצאות לאור
ספרים, בתי דפוס ובנין הוצאה לאור בווילנה לפני המלחמה
עמוד השער של העיתון "תרבות" בווילנה לציון 15 שנות פעילות, 1935
במלחמת העולם הראשונה צומצמה התחבורה לצרכים צבאיים, ושיווק הספרים נפגע קשות. דפוס ראָם נאלץ לצמצם בכוח האדם ובפעילויות אך בית הדפוס המשיך לפעול והרחיב את פעילותו לאחר המלחמה.
עם שובו של בוריס קלצקין מרוסיה בשנית 1919, חידשה ההוצאה לאור שלו את פעילותה. היא הוציאה לאור ספרות יפה – בין היתר ספרים של י"י זינגר, ד. ברגלסון, פרץ הירשביין ועוד - תרגומים של רומנים ליידיש, כתבי עת ביידיש וספרי לימוד ביידיש.
מוכר הספרים והמוציא לאור שלמה-זנוול שרברק השתתף בשנת 1919 בייסוד העיתון "טאג". הוא הוציא ספרי לימוד ביידיש, בהם "תולדות היהודים" מאת שמעון דובנוב, דקדוק מאת ז. רייזין, מספריו של ההיסטוריון ש"ל ציטרון, כתבי אנ-סקי, וכן ספרי לימוד בעברית. בשנת 1922 עברה ההוצאה לוורשה.
הירש מ"ץ, בנו של המדפיס יהודה לייב מ"ץ, למד רפואה ברוסיה ושב לווילנה בימי מלחמת העולם הראשונה. אחרי המלחמה הוציא לאור בהוצאת מ"ץ ספרי לימוד בעברית וביידיש וכן ספרים אחרים, בהם ספרו של ש"ל ציטרון, "מאחורי הפרגוד – על מומרים ומתכחשים".
הוצאת טאמאר (תמר) של פייבל טרופיאנסקי הוציאה לאור את "תולדות ספרות ישראל" מאת ד"ר ישראל צינברג ביידיש בעשרה כרכים, במהלך העשור שלפני מלחמת העולם השניה.
בסוף שנות השלושים הופיעו בווילנה בין 100 ל-230 ספרים וחוברות בעברית וביידיש מדי שנה.
