יהודי וילנה בין שתי מלחמות העולם
חיי התרבות
ספריות
ספרית סטראשון בווילנה
ספריית סטראשון
הרב המשכיל מתתיהו סטראשון ירש מאביו ספריה והוסיף עליה אוספים משלו. כל בניו מתו בצעירותם והוא החליט להוריש את ספרייתו לקהילה. להחזקת הספריה קבע בית ברחוב הזגגים, רשם אותה על שם שלושה מידידיו וקבע משכורת למשגיח. ברשימה "ליקוטי שושנים" מסוף המאה ה-19 הופיעו כ-5,700 פריטים, אך מספר הספרים והחוברות היה גדול מכך, כי כל חוברותיו של כתב עת אחד הופיעו ככותר אחד בלבד. בספריה היו עשרות אינקונאבולות (ספרים עתיקים ונדירים), מאות ספרי שו"ת (שאלות ותשובות) ובין 1,000 ל-2,500 ספרי יודאיקה בלועזית. הממונים על הספריה היססו לפתוח אותה לקהל הרחב, מחשש שספרות ההשכלה שבה תגרום ש"יתרבו עוזבי תורת ה'", אך ב-1893 נפתחה הספריה לקהל עקב הדרישה הרבה.
ב-1901 עברה הספרייה לבניין שהוקם עבורה ליד בית הכנסת הגדול ואוחדה עם ספריית ש"י פין. השלטונות הרוסיים אישרו את פתיחתה בתנאי שלא יהיו בה ספרים בפולנית. הוחלט כי הספריה תהיה פתוחה גם בשבתות ובחגים, חוץ מאשר ב"ימים הנוראים". בשנת 1909 תוארה הספריה בעתון הווילנאי "הד הזמן": "מרכז רוחני לכל חכמי הדור, לכל הצעירים הכמהים והצמאים לעבר הנהדר, לכל מבקשי דבר אלוהים וחכמת בני ישראל בכל הדורות והזמנים. רוח העם היהודי רפרף בין כתלי הבית הגדול, והנכנס שמה הרגיש עצמו בתוך אטמוספירה לאומית יהודית אמיתית."
רבים ממשכילי העיר תרמו את הספרים מעזבונותיהם לספריית סטראשון. הספריה האוניברסיטאית הווילנאית נהגה למסור לספריית סטראשון ספרי יודאיקה רבים. בשנת 1928 היו בספריה כ-25,000 ספרים, ובשנת 1931 - כ-33,000 ספרים.
המכון המדעי היהודי ייוו"א החל להקים ספריה עם היווסדו ועד שנת 1938 אסף כ-40,000 פריטים, בהם כתבי-יד, ספרים וכתבי עת נדירים.
ב-1910 קנתה חברת "מפיצי השכלה" אלפי ספרים מאגודת "בנות ציון" ומאגודת "התחיה" והקימה ספריה שרוב ספריה היו ברוסית. גם ספריה זו התרחבה על ידי תרומות מספריות אחרות ונעשתה לאחת הספריות היהודיות הגדולות בפולין שבין המלחמות.
בית המסחר לספרים של סירקין החזיק ספריית השאלה גדולה בשפות לועזיות. מנהל הספרייה, ג' ל' אייזנשטאדט, הכין קטלוג של אלפי ספרים מתולדות הספרות הרוסית, החל מראשית המאה ה-19.
בווילנה היתה ספריה ממשלתית גדולה שרוב קוראיה היו יהודים. מערכת העיתון המקומי "וילנסקי וייסטניק" החזיקה חדר קריאה שרוב הקוראים בו היו יהודים. ליד צב"ק (רשת החינוך הווילנאית ביידיש) היתה ספריית ילדים שגדלה עם הזמן.
