יהודי וילנה בין שתי מלחמות העולם
חיי התרבות
מודעות של להקת התיאטרון "ווילנער טרופע" (הלהקה הוילנאית) בווילנה בין שתי מלחמות העולם
כותרות מעתוני הבונד לפני המלחמה
מודעות על "פורים שפיל" – הצגות לפורים, וילנה בין שתי מלחמות העולם
כנס פועלים ציוניים בווילנה בין שתי מלחמות העולם
וילנה היתה מהערים הראשונות ברוסיה שההשכלה הגיעה אליה, באמצעות סוחרים ורופאים שהגיעו מגרמניה. בראשית המאה ה-19 היתה וילנה ממרכזי ההשכלה החשובים במזרח אירופה, ובה גרו כמה מגדולי הסופרים והמשוררים העבריים, בהם מיכה יוסף לבנזון (מיכ"ל), אברהם מאפו מחבר "חיבת ציון" ויהודה לייב גורדון. סטודנטים יהודים למדו רפואה באוניברסיטת וילנה וסטודנטיות למדו מיילדות באותה פקולטה.
המשכילים היהודים בווילנה דיברו גרמנית, פולנית ורוסית. בסוף המאה ה-19 נוסד בעיר סניף של "חברת מפיצי השכלה" הפטרבורגית. ההיסטוריון שמעון דובנוב ישב בעיר מספר שנים בראשית המאה ה-20. סופרים חשובים ביקרו בעיר והרצו בה, בהם שלום יעקב אברמוביץ' (מנדלי מוכר ספרים), י. ל. (יצחק לייבוש) פרץ ודוד פרישמן. ההכנסות מהרצאותיהם יועדו למוסדות סעד.
במאה ה-19 נפתחו בעיר בתי דפוס יהודיים, בהם הודפסו חיבורי דת וכן חיבורים של משוררי ההשכלה וסופריה. בתחילת המאה ה-20 הוקמו בעיר הוצאות חדשות, שהחשובות בהן היו שרברק וקלצקין.
בין שתי מלחמות העולם
במלחמת העולם הראשונה ברחו רוב הסופרים היהודים לרוסיה. לאחר המלחמה שבו רובם וחיי הספרות והעיתונות היהודיים העשירים התחדשו. וילנה שבה למעמדה כמרכז ספרות ועיתונות ביידיש ובעברית. רבים מהסופרים ששבו מרוסיה עזבו את וילנה לאחר זמן-מה אך הספיקו לתרום לחיי הרוח בעיר. בהם היו ש. אנ-סקי (מחבר המחזה "הדיבוק"), פנחס שיפמן, י. גוטמן והסופר הדתי בן-ציון אלפס.
סופרי יידיש רבים ישבו בווילנה וביניהם, שמואל-לייב ציטרון, זלמן רייזין, מאקס (מאיר) ויינרייך, אהרן יצחק גרודזנסקי. מ-1929 פעל חוג אמנים, סופרים ומשוררים ביידיש, ציירים ופסלים בשם "יונג ווילנע" (וילנה הצעירה). בין הפעילים בחוג היו חיים גראדה, אברהם סוצקבר, פרץ מירנסקי, שמרק'ה קצ'רגינסקי והירש גליק. העיר היתה מרכז תרבותי וזכתה לביקוריהם של סופרים יהודים מכל רחבי מזרח אירופה, בהם חיים נחמן ביאליק, יצחק קצנלסון, שמעון הלקין, דניאל טשארני, פרץ מארקיש, שלום אש, אורי צבי גרינברג והמשוררת אלישבע. הוויכוח בין היידישיסטים לתומכי העברית הביא להקמת אגודה נפרדת של סופרים עבריים. גם למועדון סופרי היידיש בפולין היה סניף בעיר.
אחרי מלחמת העולם הראשונה החלו להופיע בעיר עיתונים ביידיש, ובהמשך נוספו עליהם עיתונים עבריים. כמו כן הופיעו בעיר כתבי עת של תנועות ומפלגות – של תרבות עברית, ציונים חילוניים-סוציאליסטים ודתיים, וקומוניסטים – אם כי רובם הופיעו רק זמן קצר. בסוף שנות ה-20 התפרסמו בווילנה מדי שנה בין 100 ל-200 ויותר ספרים וחוברות בעברית וביידיש.
הפסל היהודי מרק אנטוקולסקי יזם את בית הספר לאמנות שימושית, שהחל לפעול לאחר מותו. בשנות ה-30 נפתחו בעיר מספר תערוכות של ציירים יהודיים מפורסמים, בהם ארתור שיק ומאנה כץ, שווילנה שימשה נושא לציוריהם. בעיר פעל תיאטרון מקומי שהוקם עוד בימי מלחמת העולם הראשונה, סטודיו לדרמה ולהקות חובבים. וילנה היתה מקום לידתם או לימודיהם של הכנר יאשה חפץ וכן של מוסיקאים וחזנים ידועים אחרים.
