• הקדמה
• תולדות קהילת וילנה
• יהודי וילנה בין שתי מלחמות העולם
• וילנה בתקופת השואה
• הנצחת קהילת וילנה
• עדויות וידאו על וילנה
• מונחי עזר

הנצחת קהילת וילנה

אחרי המלחמה

עיר.
עיר.
איך סופדים לה לעיר
שיושביה מתים ומתיה חיים
בלב;

אבא קובנר, אחותי קטנה

ב-13 ביולי 1944 נכנס הצבא האדום לווילנה. בין משחררי העיר היו גם לוחמים יהודים.

כשחזרנו לווילנה בראש צבא הניצחון והבקענו אל מרכזה... שכולים, תוהים למראה עינינו, אצנו לפקוד את "מלינות" הגטו השומם; שמא שרד מה מבתי-עקדיה של ירושלים דליטא...

שלושה ימים לאחר שחרור העיר מגיחות בהיסוס דמויות מפוחדות של יהודים שהסתתרו. הם חומקים דרך הרחובות... מהם שנתחבאו בתעלות הביוב כמעט שנה תמימה, בהכרה שעל פני האדמה אין עוד יהודים חיים ונותרו רק אלה שבתחתיותיה...

רוז'קה קורצ'ק, להבות באפר, 1965, עע' 303, 311

מראות החורבן וההרס נשקפו מכל עבר.

רגלי משתרכות בסמטאות הגטו לשעבר. בלי משים אני מציצה בחצר השוממת, בה עמדה המפקדה שלנו... מבין אבני הרחוב מבצבץ עשב. הנה כאן שכן היודנראט. מגרש הספורט של הגטו. על הכתלים דמויות נערים והכתובת 'גוף בריא בנפש בריאה'. ממול – מה שהיה העולם האחר – השוק העירוני. כאז כן גם עתה שוקק הוא המון אדם. הרוכלות עוטפות דגים מלוחים בדפי "שמות", קרעי-ספרים מבית הדפוס של "האלמנה והאחים ראם" מתגוללים ליד הדוכנים...

קורצ'ק רוז'קה, להבות באפר, 1965, ע' 311

אחרי השחרור התקבצו בווילנה כ-6,000 יהודים – פרטיזנים, מסתתרים שחזרו מהיערות ומהעיירות בסביבה, יהודים שהתחזו לאריים, ניצולים מקהילות אחרות וראשוני השבים מהמחנות באסטוניה. אחר זמן שבו לעיר גם יהודים משטחי ברית המועצות.

כשחזרו ניצולי וילנא לעירם מצאו על דלתו של בית הכנסת של הפרוונים בקומה השניה של בית מס' 19 ברחוב הגרמני כתובת: 'חתום על ידי האס.אס.'. כשפתחו את הדלת מצאו את בית הכנסת שלם ומלא ברהיטיו – ממש כשם שהשאירוהו לפני שלוש שנים. הבמה, הספסלים, הסידורים על השולחנות, ספרי הקודש, הפרוכת, כאילו אתמול עזבו אחרי תפילת מעריב. בו במקום חידשו את התפילה ובדירות הסמוכות פתחו את משרדי הקהילה היהודית המתחדשת. הרב ישראל גוטסמן... נעשה לרב הקהילה

קרמרמן יחזקאל, מווילנא "ירושלים דליטא" עד חיפה, ע' 193

מיד לאחר השחרור החלו השבים במלאכת התיעוד וההנצחה של הקהילה. ביזמתם של אברהם סוצקבר, אבא קובנר, שמרקה קצ'רגינסקי וד"ר שמואל אמאראנט הוקם מכון היסטורי. המכון ליקט את מה שנותר במקומות מסתור שונים: כתבי יד וספרים, מסמכים ויומנים, חפצים ותצלומים. כמו כן החלו עובדי המכון בגביית עדויות הניצולים.

רבים החלו לצאת מווילנה ולהגר לארצות שונות. צעירים ציוניים היו פעילים בארגון הבריחה ועסקו בהברחת יהודים מפולין לארץ ישראל.

בתמיכת

התערוכה הוקמה בתמיכתו הנדיבה של מר נחמיה בורגין לזכר הוריו היקרים והאהובים ניצולי השואה זלטה (זהבה) בורגין ז"ל, ויחיאל בורגין ז"ל.