הנצחת קהילת וילנה
זכרון והנצחה
בית הכנסת הגר"א ברחוב הירקון בתל אביב
ב-1936 הוקם ברחוב הירקון בתל-אביב בית הכנסת הליטאי הראשון בתל אביב, בית הכנסת הגר"א על שם הגאון מווילנה. בין מייסדיו היו הרב יוסף צבי הלוי והרב אליהו לנדא, בן נינו של הגר"א. כל מנהגי בית הכנסת היו כמנהג הגר"א. בשיאו היו בו 200 מתפללים קבועים וכיום הוא פועל באופן חלקי. בבית כנסת זה מצויים ספרי קודש וביניהם ספרים שהודפסו בווילנה ב"דפוס האלמנה והאחים ראם". בבית הכנסת קבוע לוח זיכרון בו רשומים שמותיהם של קורבנות שואה, חלקם מווילנה.
איגוד יוצאי וילנה והסביבה
ב-1946 הקימה קבוצת פעילים יוצאי וילנה את "איגוד יוצאי וילנה לעזרה והצלה". הארגון עסק בתמיכה וסיוע ליוצאי וילנה והסביבה, ובתמיכה בשיכון ופרנסה לניצולי השואה מקרבם. כמו כן הוחלט לתעד את קורות הקהילה, תוך התמקדות בשואת יהודי וילנה ובהנצחת הנספים.
בית וילנה
יוצאי וילנה ערכו עצרות זכרון, קיימו ערבי תרבות והרצאות והקימו מקהלה וספריה. לימים עלה הצורך במקום שיאגד את הפעילות הענפה של האיגוד והוחל בחיפוש אחר בית שישמש את האיגוד. חברי האיגוד הקימו ועד שקיבל תמיכה ועידוד מזלמן שזר, נשיא המדינה. הוועד אסף תרומות מחברים בארץ ובחו"ל לצורך רכישת בית וילנה וכך נקנה בתל אביב בית בסיועו של ארגון יוצאי גלובוקי, שקיבל חלק מהבעלות על הבית.
ב-1965 הוקם בית וילנה שהפך למוקד פעילותו של האיגוד. במסגרת בית וילנה הוקם "מועדון וילנה" (ווילנער קלוב) אותו יזמו וניהלו במשך שנים רבות לייבל קוריסקי ויחיאל בורגין. אחת לשבוע התקיימו במסגרת זו מפגשים שכללו הרצאות והופעות אמנים.
בבית וילנה הוקם חדר הנצחה – "יזכור" – ועל כתליו לוחות עם שמותיהם של קרבנות השואה מווילנה והסביבה.
בבית וילנה פועלת ספריה ובה מאות ספרים לעיון החוקרים והמבקרים. הספריה נמצאת כיום (2011) בתהליך של שימור וקטלוג.
מקהלת וילנה
ב-1964 הוקמה "מקהלת וילנה" (וילנע כאר) ע"י קבוצת יוצאי וילנה כדי לשמר ולהפיץ את מורשת יהדות וילנה. מייסדיה היו ברוך זיסלין שהיה מנהלה הראשון, יחיאל בורגין, יצחק מיליקובסקי, שמואל גלר וסימה סקורקביץ'. מאז הקמת בית וילנה מתקיימות חזרות המקהלה בבית האיגוד, בשדרות יהודית 30 בתל אביב. המקהלה מממשיכה להופיע בניהולה המוסיקלי של תמרה אייצס. בין חברי המקהלה ישנם שני חברים ששרים בה מאז היווסדה - אלה שק ושמעון קרמר.
תערוכת קבע בהיכל שלמה
בהיכל שלמה, בית הכנסת הגדול בירושלים, מוצגת תערוכת הקבע "ובכל זאת אותיות פורחות - וילנה כמשל לזהות יהודית." התערוכה מתארת את מבצע גאולתם של כ-300 ספרי תורה שהובאו מווילנה לישראל על ידי היכל שלמה ועמותת מנורה. התערוכה שוזרת את תולדות הספר העברי ומשמעותו יחד עם סיפורה של הקהילה היהודית בווילנה בתקופת השואה.
אנדרטאות
יוצאי וילנה הקימו אנדרטה בבית העלמין בקרית שאול בתל אביב, לידה הם מקיימים מדי שנה עצרת ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. בווילנה עצמה הוקמה אנדרטה לזכר קרבנות השואה ואנדרטה נוספת במקום בו היה מחנה ה.ק.פ. פונאר, מקום הרצח של יהודי וילנה והסביבה, הפך לאתר הנצחה.
טקסים
בנוסף לעצרת ביום הזיכרון לשואה ולגבורה המתקיימת למרגלות האנדרטה בקרית שאול, מגיעים בשנים האחרונות יוצאי וילנה באחד מימי ספטמבר לטקס זיכרון שנתי ביד ושם לקרבנות השואה מליטא ולציון הימים בהם חוסל הגטו בווילנה. באותו חודש מתקיים גם טקס בבית וילנה בתל-אביב בתאריך הסמוך ליום חיסולו של גטו וילנה – 23 בספטמבר.
