"כאן יסופרו תולדותיהן..."

בראשית המאה ה-20 נמשך שגשוגה של קהילת ויסבאדן. בעיר הוקמה פנימיה יהודית פרטית לבנות, וכן נפתחה אגודה שמטרתה היתה להקים בית חולים יהודי ומרפאה. המרפאה קמה בחדרים שכורים ועברה לבית שנרכש בעזרת תרומות. אדולף פרידמן, מעוזריו של הרצל, קיים בעיר פעילות ציונית. עוד הוקם בעיר בתקופה זו ארגון גג לסעד, אליו השתייכו אגודת נשים שסייעה בייעוץ מקצועי, מעון יום לילדים, מרכז לאיסוף בגדים, אגודת קייטנות לילדים, אגודה לטיפוח המלאכה בקרב יהודים וכן מוסדות "הכנסת אורחים" ו"עזרת יתומים". לשכת "בני ברית" בוויסבאדן הקימה בעיר בית זקנים ומסעדה כשרה מסובסדת בה סעדו עשרות סועדים מעוטי יכולת מדי יום. הקהילה החזיקה שני בתי עלמין – ישן וחדש.

במלחמת העולם הראשונה נפלו 57 יהודים מקהילת ויסבאדן כחיילים בשורות צבא גרמניה. שמותיהם נחקקו על מצבה שהוקמה בבית הקברות היהודי בעיר. יהודים אחרים בני העיר זכו לקידום ולאותות הצטיינות על פועלם במלחמה.

ב-1925 היו בוויסבאדן כ-3,000 יהודים שהיוו כ-3% מאוכלוסיית העיר. שליש מהם היו יהודים שהגיעו ממזרח אירופה, רובם חסרי אזרחות גרמנית. הם הקדימו להינשא, הולידו ילדים רבים והורידו את הגיל הממוצע בקהילה. הם השתייכו ברובם לקהילה הראשית והיו להם נציגים בוועד הקהילה. הם קיימו מניינים נפרדים וארגון לעזרה הדדית וללימודי יהדות, שהיה מקורב לתנועה הציונית ונהנה מתמיכת ראש הקהילה ד"ר פאול לצרוס וכן ועד הקהילה. ב-1929 העניקה הקהילה זכות בחירה גם להם, וכן לנשות הקהילה. לקהילה האורתודוקסית בראשות יוליוס כץ היו בית כנסת, בית ספר יסודי, חברה קדישא, בית עלמין ואגודת נשים, והיא העסיקה מורה, שוחט ושמש.

יהודי ויסבאדן לקחו חלק פעיל בחיי הכלכלה, התרבות והספורט של העיר. בעיר הוקם בית מדרש ללימודי היהדות, בו פעלו פרנץ רוזנצווייג ומרטין בובר.

בבית הכנסת עמדה ספריה עשירה לרשות הלומדים. הרב לצרוס, רב הקהילה וממנהלי בית המדרש, הקפיד על כך שכל בני הנוער היהודים ילמדו לימודי דת ויהדות, ובכלל זה עברית. בסוף שנות העשרים למדו גם מבוגרים וילדים עברית בבית המדרש. ביוזמת הרב לצרוס פתחה הקהילה מועדון נוער. התפילה בבית הכנסת התנהלה בליווי מוסיקה ומקהלה.

בתקופה זו התקיימה בעיר פעילות ערה של סניפי ארגונים יהודיים שונים, בהם "האגודה המרכזית", "ברית חיילי החזית", האיגוד הרפורמי, המזרחי, ויצ"ו ואגודת ישראל. ב-1924 התכנסה בוויסבאדן ועידת ציוני גרמניה בהשתתפות נשיא ההסתדרות הציונית ד"ר חיים וייצמן ופעלו בה תנועות נוער. הגדולה בהן היתה "ארגון הנוער היהודי", שהיתה מקורבת ל"אגודה המרכזית". כן פעלו סניפי "תכלת לבן", "הכוח" (נוסד ב-1926), "בית"ר" (1931), "קאמרדן" (1932), "בח"ד" (ברית חלוצים דתיים) ו"עזרא". מ-1927 עד אפריל 1933 הוציא לאור אחד מפעילי הקהילה בעיר שבועון חדשות יהודי.

בעת המשבר הכלכלי של שנות העשרים נפגעו רבים מבני הקהילה ותקציב הקהילה קוצץ, אם כי יהודים שעסקו במסחר הצליחו לשמור על מעמדם הכלכלי. בתקופה זו התגברה ההסתה האנטישמית בוויסבאדן. מ-1926 החלה פעילות נאצית אנטישמית גלויה בוויסבאדן. ב-1930 התפרעו 300 נאצים באזור המרחצאות והשתלטו על בית קפה בטענה שהעירייה לא נתנה להם אולם לפעילותם. המשטרה פיזרה אותם בכוח ומנהיגיהם הועמדו לדין. לאחר מספר חודשים הכו פעילים נאצים את התעשיין היהודי אלפרד גרץ וגרמו לו זעזוע מוח. ב-1931 תקפו נאצים עובר אורח יהודי ובאותה שנה נשפט נאצי מקומי שצייר צלבי קרס על גדר בית הכנסת ונדון לחודש וחצי מאסר.