"כאן יסופרו תולדותיהן..."

הבקעה היא מבוך של חצרות וקירות, של פתחים ומבואות סתומים. הכוונה היא שהמבקרים יחושו מידה מסוימת של חוסר בטחון, של הילכדות במבוך מתסכל שמאיים להתמוטט עליהם, של הילכדות במקום שהבריחה ממנו קשה. בו בזמן, השמיים הכחולים מעל והסביבה מלאת הצמחיה מבטאים את המשכיותם של החיים.

בחלק מהקהילות ששמותיהן חקוקים בקירות הבקעה התגוררו מאות אלפי יהודים; בחלקן רק כמה עשרות. חלקן נוסדו לפני פחות ממאה שנה, בעוד אחרות הן קהילות עתיקות שהמוניטין שלהן מעוגן היטב במסורת היהודית. על ידי התארגנותם בקהילה יכלו היהודים לשמר את ייחודם כאומה. הקהילה היהודית הבטיחה את קיומם הפיזי והתרבותי של היהודים. בתום השואה הגיעו לקצן מעל אלף שנים של חיי קהילה יהודיים.