"כאן יסופרו תולדותיהן..."

לאחר מלחמת העולם הראשונה המשיכו יהודי הקהילה לעסוק במסחר, בתעשייה כבעלי מפעלים ופועלים שכירים, וכן במלאכה. היו שחכרו מטעי פרי או גידלו ירקות. בסוף שנות העשרים נוסדה בניסבייז' אגודה שיתופית של מגדלי ירקות יהודיים.

בשנת 1922 נוסד בעיירה סניף של "הבנק העממי" השיתופי (קואופרטיבי), בסיוע של כספי ארגון הג'וינט מארצות הברית. הבנק סיפק אשראי לבעלי עסקים בעיירה וניהלו אותו נציגי אגודת הסוחרים שקמה בעיירה בתקופה זו. בשנת 1930 פרשו הסוחרים הזעירים מהאגודה והקימו אגודה עצמאית. בעלי עסקים קטנים נעזרו בקופת גמ"ח - גמילות חסדים - שהעניקה הלוואות ללא ריבית. לאגודת "פועלי צדק", אגודת בעלי המלאכה בעיירה, היתה קופת עזרה הדדית משלה. המפלגה הציונית "פועלי ציון" הקימה והפעילה בעיירה איגוד מקצועי מטעמה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה שוקמו הקהילה, עסקיה ובתיה בסיוע הג'וינט האמריקאי וכן קרובי משפחה של בני הקהילה בארצות הברית. סיוע נוסף התקבל מארגוני עזרה הדדית יהודיים בעיירה ובפולין כולה. חברות צדקה מסורתיות חידשו את פעילותן בעיירה בתמיכת הקהילה, בהן היו "ביקור חולים", "לינת צדק" ו"הכנסת אורחים". עוד תמכה הקהילה במוסדות חינוך ובפעולות סעד ורווחה, וכן מימנה את משכורותיהם של כלי הקודש (בעלי התפקידים הדתיים בקהילה).

בשנות השלושים פעל בעיירה סניף של ארגון טא"ז (TOZ) ארגון הבריאות של יהודי פולין. הארגון העניק טיפול רפואי בחינם לנזקקים, לילדים, לתינוקות ולנשים הרות, וקיים קייטנות קיץ לילדים ממשפחות עניות.

בשנת 1920 נערכו בעיירה בחירות דמוקרטיות ראשונות להנהגת הקהילה. לתפקיד ראש הקהילה מונה יואל רוזובסקי, שכיהן בתפקיד זה עד 1935. בבחירות הראשונות למועצת העיירה, שהתקיימו בשנת 1927, זכו יהודי העיירה לרוב במועצה ולשני נציגים מתוך חמישה בהנהלת העירייה. בבחירות 1932 גבר כוחם של הלאומנים בעיירה, ומאז הפכו היהודים למיעוט במועצת העיירה.

במחצית השניה של שנות השלושים החלו הממשל הפולני וכן גורמים פרטיים בפולין בפעילות כלכלית אנטי-יהודית. הממשלה הטילה מסים גבוהים על סוחרים ובעלי עסקים קטנים ועודדה את המסחר הפולני על חשבון בני המיעוטים האחרים בפולין. גורמים אלה, וכן המשבר הכלכלי בפולין והאנטישמיות הגוברת, החמירו את מצבם הכלכלי של יהודי העיירה.