"כאן יסופרו תולדותיהן..."

לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללו מחוז נובוגרודק לרבות העיירה ניסבייז' בפולין העצמאית. בד בבד החלה בעיירה פעילות ציונית ענפה בנוסף למפלגות הציוניות הוותיקות שפעלו בעיירה עוד מסוף המאה ה-19, "פועלי ציון" ו"צעירי ציון", הוקמו בעיירה סניפים של המפלגות הציוניות "המזרחי", "הפועל המזרחי", "הציונים הכלליים" והתנועה הרוויזיוניסטית. לאחר שנים מעטות הוקמו בעיירה גם סניפים של מפלגות "פועלי ציון צ"ס" (ציונים סוציאליסטיים) ו"פועלי ציון שמאל". עוד פעלו בעיירה תנועות "הנוער הציוני", בית"ר, "החלוץ הדתי", ארגון הנשים הציוניות "ויצו הצעירה" וכן סניפים של מפלגות "אגודת ישראל" האורתודוכסית וה"בונד" הסוציאליסטית. סניף הבונד קיים תנועות נוער וילדים - "צוקונפט" (עתיד) ו"סקיף" - ואף הוציא לאור עיתון ילדים. ב"השומר הצעיר" פעלה קבוצה יהודית בעלת נטיות קומוניסטיות, הגם שהתנועה הקומוניסטית הייתה מחוץ לחוק בפולין העצמאית. בשנת 1930 סולקה קבוצה זו מ"השומר הצעיר".

בעיירה היו קני הכשרה חלוצית של קבוצות ציוניות, בהם קן "גורדוניה" שהפעיל ספריה, ובו כ-150 חברים, קן של "פרייהייט" (דרור) שייסדה מפלגת "פועלי ציון צ"ס" וקן של "השומר הצעיר", שנוסד בעיירה בשנת 1922, תחילה כתנועה צופית ולאחר מכן כתנועה ציונית-סוציאליסטית. כעבור עשר שנים כבר היו בקן למעלה מ-500 חברים וחברי הקן החזיקו בעיירה גן ירק ונגריה - פעולות שנעשו כחלק מהכשרתם החלוצית. סניף של "החלוץ" פעל מטעם מפלגת "צעירי ציון" וחבריו השתמשו במנסרה של יהודי מקומי לשם הכשרה חלוצית. בשנת 1933 הקימה תנועת "החלוץ" בעיירה ארגון בעלי מלאכה בשם "העובד".

בשנת 1918 נוסד בעיירה בית ספר עברי ביוזמתה של מפלגת "צעירי ציון". באותה שנה קיבל בית הספר ספריה שלמה מ"צעירי ציון", ספריה שאותה הקימה והפעילה המפלגה עצמה. עם השנים גדלה ספריית בית הספר העברי ובסוף שנות השלושים נמנו בה כ-6,000 ספרים. באולם הקריאה של הספריה התקיימו הרצאות וערבי ספרות, ובעיירה היו עוד שתי ספריות של מפלגות ותנועות נוער. בשנת 1922 צורף בית הספר העברי לרשת "תרבות" ולידו נפתח גן ילדים. בשנת 1919 ייסדה מפלגת "פועלי ציון-שמאל" בית ספר על שם בר בורוכוב, שהלימודים בו התנהלו ביידיש.

הקהילה החזיקה תלמוד תורה וכן חדרים שלתכנית הלימודים שלהם נוספו מקצועות כלליים. בעיירה פעלו גם בית ספר כללי מקומי וכן "שבסובקה" - בית ספר ממלכתי שהיה סגור בימי שבת ובימי א' ורוב תלמידיו היו יהודים. בני נוער יהודיים ספורים למדו בגימנסיה ממלכתית ובסמינר פולני למורים שפעלו בעיירה.

בשנת 1921 ייסדו "צעירי ציון" חוג דרמה בעיר, ותנועת הנוער "פרייהייט" (דרור) נתנה חסותה לסניפים של אגודות הספורט "מכבי" ו"הפועל", שפעלו אף הם בעיירה.

בנוסף לפעילות חינוך וסעד, מימנה קהילת ניסבייז' מתקציבה גם את בתי הכנסת, בית הקברות, בית המרחץ והמשחטה. לאורך הדורות היתה העיירה מקום משכנם של רבנים ידועים רבים, בהם מחדשים בהלכה, מורים שלימדו עשרות שנים, ורבנים ציוניים. רב הקהילה, הרב ירחמיאל צבי בורגמן, פרש מתפקידו בשנת 1932 ולתפקידו התמנה הרב יעקב יצחק רבינוביץ', שהיה הרב האחרון של קהילת ניסבייז'. הרב רבינוביץ' נספה בשואה עם בני קהילתו. הרב הציוני, המו"צ (מורה צדק) יצחק דוידובסקי, נספה אף הוא בשואה.