"כאן יסופרו תולדותיהן..."

עם הקמת לטביה העצמאית לאחר מלחמת העולם הראשונה נפגעו קשרי המסחר עם רוסיה וצומצמה פעילותם הכלכלית של היהודים. 7,000 היהודים היוו 13% מאוכלוסיית העיר אך כ-40% מהחנויות ומהעסקים הגדולים והבינוניים בעיר היו בבעלותם, כולל בנק לייפאיה, עסקים בענפי המזון וההלבשה, עץ ומוצריו, בניין וריהוט. כל הרופאים ורוב רופאי השיניים בעיר היו יהודים.

בקהילה היהודית היה רוב לציונים. יושב ראש ועד הקהילה היה איש "המזרחי", הרב ד"ר אהרון בר נוּרוֹק. בשנת 1928 מינתה הקהילה את הרב מנחם איסר פולונסקי שכיהן עד חיסול הקהילה. ב"כאר-שול", בית הכנסת המרכזי, היו כאלף מקומות למתפללים ופעלו בו מקהלה, חזן ומנצח. עוד פעלו בעיר בתי מדרש ותפילה  ולצידם מוסדות גמילות חסד.

חברת "אוזה" (OSE) ניהלה גן לילדי מהגרים יהודיים שעברו בלייפאיה וסיפקה בחינם לילדים ולהוריהם טיפול רפואי, הדרכה רפואית ועשרות אלפי ארוחות מדי שנה. בעיר פעלו בית חולים, מרפאה, בית מרקחת ובו תרופות מסובסדות לעניים ובית החלמה לחולי שחפת. הג'וינט ואגודות מקומיות סייעו לילדים, חילקו מזון, בגדים וארוחות, החזיקו בתי ספר וארגנו קייטנות וקופות אשראי וגמ"ח (גמילות חסדים). בעיר היו שני בתי ספר ביידיש ובעברית, ותלמוד תורה.

בלייפאיה פעלו צעירי ציון, הציונים הסוציאליסטים, הציונים הכלליים, המזרחי, מספר ארגונים רוויזיוניסטים (ובהם ארגוני נוער ונשים), מפלגת העם ("פולקס פארטיי"), הבונד ועוד מפלגות יהודיות ולרובן ספריות, מועדוני תרבות ותנועות נוער. ארגונים ציוניים-חלוציים פעלו בעיר, בהם החלוץ והשומר הצעיר. לארגוני הספורט "מכבי", "מכבי הצעיר" ו"הכוח" היו מגרש ספורט, מועדונים ואף להקת דרמה. ארבעה עיתונים יהודיים יצאו לאור בלייפאיה, בפרקי זמן שונים. בתחילת שנות השלושים הצביעו כשליש מיהודי העיר בבחירות לקונגרס הציוני.

בעיר פעלו בית ספר יהודי ביידיש שצורף לרשת הלימוד היידישאית "ציש"א", ובית ספר עממי בגרמנית בו הוחלפה שפת ההוראה לעברית בלחץ התנועות הציוניות. רשת "תרבות" הפרטית ו"אגודת ישראל" החזיקו בתי ספר נוספים. בעיר היו בתי ספר וגימנסיות ממשלתיות ופרטיות ברוסית, גרמנית ויידיש, בהם בית ספר שהעניק הכשרה מקצועית לפליטים מגרמניה הנאצית. בשנות השלושים גדלה בלייפאיה השפעתו של הארגון הפשיסטי והאנטישמי הלטבי "פֶרקוּנקרוסט" (צלב הרעם). בשנת 1934, עם עלייתו לשלטון בלטביה של אולמאניס (Ulmanis) הלאומני חוסלה הקהילה. בתי הספר היהודיים אוחדו ומורים תומכי הבונד פוטרו ונאסרו. "אגודת ישראל" התחזקה והקימה ארגוני נוער ונשים, ארגונים דתיים ומוסדות חינוך.

עד מלחמת העולם השנייה היגרו מלטבי ה כרבע מיהודי לייפאיה.