"כאן יסופרו תולדותיהן..."

במלחמת העולם הראשונה נפגעה ג'ור קשה עקב הכיבוש הרומני וכן מחלת השפעת הספרדית, שבאותה עת הפילה עשרות מיליוני חללים בעולם כולו. בעת הזו התגוררו בג'ור 5,900 יהודים שהיוו כשמינית מכלל אוכלוסיית העיר. יהודים אלה השתייכו לשתי קהילות שהתקיימו במקביל בעיר: קהילה נאולוגית גדולה, ולצדה קהילה אורתודוכסית קטנה. בימי המלחמה הגבירה את פעילותה אגודת הנשים, שנוסדה עוד בשנת 1860. האגודה עסקה בהשגת לבוש לתלמידי בתי הספר היהודיים, בהשאת נערות עניות, בארגון בתי תמחוי לתלמידים עניים ועוד, וזאת בסיוע קרנות רבות.

אחרי מלחמת העולם הראשונה, עם התמוטטות האימפריה האוסטרו-הונגרית, נכללה ג'ור בשטחה של הונגריה העצמאית. בשנת 1922 ייסדה הקהילה האורתודוקסית של ג'ור אגודת נשים, שפעלה במקביל לאגודת הנשים של הקהילה הנאולוגית. באותה תקופה הורחב בית הכנסת הנאולוגי החדש בג'ור, שנחנך עוד בסוף המאה ה-19, וסמוך לו נבנה בית כנסת נוסף, קטן יותר, ששימש את המתפללים בעיקר בימי החורף.

בשנת 1929 הוקם בג'ור מרכז לנוער יהודי, מרכז שהגיע לשיא פעילותו בימי כהונתו של הרב הנאולוגי אמיל רות (Roth). הרב רות, שכיהן משנת 1937, נספה בשואה, וכמותו רבהּ האחרון של הקהילה האורתודוקסית, הרב בן ציון סנידרס.

משנת 1938 ואילך, עם הנהגת חוקי ההפליה בהונגריה וההחמרה במצבם הכלכלי של יהודי הונגריה, גברה הגירתם של היהודים מג'ור אל מחוץ להונגריה. עד שנת 1941 כבר ירד מספר היהודים בעיר לכ-4,700 נפש, ואלה היוו 8.2% מאוכלוסיית העיר. במקביל גברה פעילותן של אגודות הסיוע היהודיות בג'ור. בשיתוף פעולה ביניהן הקימו האגודות ועדת עזרה מיוחדת ליהודים. מוסדות הצדקה של שתי הקהילות – הנאולוגית והאורתודוקסית – שילבו כוחות כדי לסייע לנזקקים. בין יתר תחומי פעילותן, ניסו אגודותיהן של שתי הקהילות למצוא עבודה ליהודים שנשללה פרנסתם, ארגנו שיעורים למבוגרים ולנוער בעברית ובשפות זרות נוספות, תמכו בתלמידים עניים, וכן תמכו בהוראת מקצועות מעשיים שהיה בהם כדי להועיל לאלה שביקשו להגר. בין היתר ארגנו קורסים ללימוד מקצועות שונים למועמדים לעלייה לארץ ישראל, בהם בישול, אפייה, נהיגת טרקטור, מכונאות וחקלאות.