"כאן יסופרו תולדותיהן..."

דומברובה גורניצ'ה הוקמה באזור שבעת העתיקה שכן בשולי האימפריה הרומית ונפגע תכופות בפלישות ובשרפות. בסוף המאה ה-18 התגלו באזור מרבצי פחם ונוסד בו מכרה פחם, לידו הוקמה דומברובה גורניצ'ה - יישוב כורים קטן ובו כ-180 תושבים. יהודים רבים עסקו בענפי מסחר שונים ובמלאכות שונות ולכן הורשו להתיישב ביישובים עירוניים שלפעילותם הכלכלית יכלו לתרום. בצו מנהל המכרה הורשו יהודים מעטים להתיישב סמוך למכרות כחוכרי מסבאות שיכר ופונדקים. גם לאחר מכן נחשבה דומברובה גורניצ'ה יישוב כפרי ויהודים התקשו לקבל היתר להתיישב בה.

בתחילת המאה ה-19 הוקמו בדומברובה גורניצ'ה מפעלים ליציקת ברזל. בשל הדרישה לעובדים התקבלו גם פועלים יהודים לעבודה במכרות. היו אלה היהודים הראשונים שהורשו לעבוד במקום שלא בתחומי העיסוק המסורתיים של יהודים. שתי משפחות יהודיות, רוזנצווייג ונתן, השתקעו ביישוב, וכעבור שנים מעטות הותר ליהודים נוספים מבנדין להתיישב בדומברובה גורניצ'ה ולסחור בה.

בשנת 1841 קיבל היישוב היתר לקיים ימי שוק שבועיים. אז הגיעו לדומברובה גורניצ'ה סוחרים יהודים מבנדין, למכור בה סחורות. חלקם השתקעו בדומברובה הישנה ורובם סיפקו שירותים לפועלים ביישוב ולמנהלי המכרות.

בשנת 1860 התגוררו במקום כ-600 תושבים, בהם פועלים מכל רחבי פולין ואף מגרמניה. בשנים שלאחר מכן התיישבו במקום בעלי מקצועות שהיו קשורים בתעשייה המקומית. בסוף המאה ה-19 היו ביישוב עשרות אלפי תושבים, מהם כ-2,500 יהודים. מאות מהם התפרנסו ממסחר, רוכלות ומלאכה - בעיקר מחייטות, קצבות ופחחות. בין היהודים ביישוב היו גם שענים, אופים, עגלונים, ומעט פועלי כפיים. בשנת 1902 ייסדה קבוצת צעירים יהודים קופת חסכון והלוואה. בשנת 1910 הותר לקהילה לפתוח בית קברות משלה. עד אז קברו יהודיה את מתיהם בבנדין.

ערב מלחמת העולם הראשונה דרשו בעלי עסקים פולניים וכמרים מהשלטונות הרוסיים לגרש את היהודים מהיישוב, בטענה שהתיישבותם לא חוקית. ועד הקהילה פנה למשרד הפנים בוורשה ולרשויות בסנט פטרבורג, והגירוש נמנע.

ב-1911 ניזוק היישוב בשרפה, אך בשנת 1915, בעת הכיבוש האוסטרי, הוקנה ליישוב מעמד של עיר. בתקופה זו פתחה קבוצה של חובבי ציון ספריה ציבורית יהודית והוקם בית הכנסת הראשון בעיר. עד אז התפללו היהודים בציבור בבתים פרטיים בדומברובה הישנה, תחת פיקוח השלטונות, שניהלו רישום של הנוכחים. כעבור שנה זכה ועד הקהילה להכרה על ידי האוסטרים הכובשים והושלמה בניית בית הכנסת המרכזי.

במלחמת העולם הראשונה קיבלו יהודי העיר סיוע מוועד העזרה של יהודי גרמניה בברלין, ובתום המלחמה - גם מהג'וינט האמריקאי. הוקמו מטבחים ציבוריים ומרפאה ציבורית שטיפלה גם בלא-יהודים. בשנת 1917, בבחירות הראשונות למועצת העירייה, נבחרו ארבעה נציגים יהודים.

תנועות הנוער הציוניות הראשונות החלו לפעול בדומברובה גורניצ'ה בסוף מלחמת העולם הראשונה. קבוצת צעירים משכילים קיימה סמינרים רעיוניים בנושאי חברה וכלכלה, ובעקבות כך הוקם קן "השומר הצעיר" בעיר.