ההתחלה
בתכנית המקורית דובר על חציבה מתחת לגבעה, באופן שיזכיר את הפצע שנפער בעם היהודי. השראתם של האדריכלים נסמכה על נבואת הנביא יחזקאל בחזון העצמות היבשות:
"הָיְתָה עָלַי יַד ה' וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ ה' וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה וְהִיא מְלֵאָה עֲצָמוֹת... כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' לָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה: הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם"
(יחזקאל ל"ז, פסוקים א', ה')
הבקעה, החצובה עמוק לתוך הסלע וקירותיה עולים ממעמקים, מפיחה חיים בקהילות ששמותיהן חקוקים על קירותיה. היא עשויה מלמעלה ממאה יחידות חשופות לאוויר, המופרדות זו מזו בקירות אבן ירושלמית. האתר הגלוי לעין בשלמותו מלמעלה, נראה כמבוך של הריסות ומגלם בכך עולם שנעלם כולו.