|  הודעות לעיתונות  |  צור קשר  |  חנות מקוונת
Bookmark and Share

יד ושם החודש הזה בתקופת השואה
יולי
יולי 1942 – סטודנטים בבית הספר של אגודת הנוער היהודית בשנחאי, סין, לומדים לבנות מכשירי רדיו; הנער במרכז התצלום, הלובש חולצה כהה ומכנסיים לבנים, הוא פיטר וויטינג

גב התמונה

יולי 1942

סטודנטים בבית הספר של אגודת הנוער היהודית בשנחאי, סין, לומדים לבנות מכשירי רדיו; הנער במרכז התצלום, הלובש חולצה כהה ומכנסיים לבנים, הוא פיטר וויטינג

שנחאי היא עיר נמל בסין, אותה כבשה יפן ב-1937. במהלך מלחמת העולם השנייה הייתה שנחאי עיר מקלט לפליטים יהודיים מגרמניה, אוסטריה ופולין, כיוון שהיא הייתה המקום היחיד בעולם אליו אפשר היה להיכנס ללא ויזה. לאחר פוגרום "ליל הבדולח" שהתבצע ב-9-10 בנובמבר 1938, החלו פליטים רבים להגיע לשנחאי, שם זכו לסיועה של קהילת יהודי עירק במקום, קהילה קטנה – 400-500 נפש – אך אמידה, אשר ראשוניה הגיעו לשנחאי באמצע המאה ה-19. כמו כן הסתייעו הפליטים ב"ג'וינט", הארגון היהודי-האמריקאי לסיוע לפליטים. קבוצות אלו הקימו חמישה מחנות פליטים גדולים, בהם השתכנו יותר מ-3,000 איש.

למרות קשייהם הכלכליים הצליחו הפליטים ליצור קיום תרבותי, דתי וחברתי פעיל, וקיימו שירותי דת, בית ספר, מפעלי תרבות ואף שלושה עיתונים בשפה הגרמנית. קהילת הפליטים כללה אינטלקטואלים פולניים, מנהיגים ציוניים וכן רבנים ותלמידים מישיבת מיר. עד 1941 עברו למזרח אסיה כ-17,000 יהודים.

בפברואר 1943 אילצו הגרמנים את היפנים להקים גטו יהודי בשנגחאי. התנאים בגטו זה היו קשים ביותר, אך לא קשים כתנאים ששררו בגטאות אירופה.

בתום המלחמה עזבו רוב הפליטים את שנחאי והיגרו לפלסטינה או למדינות מערביות אחרות.

ארכיון התצלומים של יד ושם 4648/2