|  הודעות לעיתונות  |  צור קשר  |  חנות מקוונת
Bookmark and Share

יד ושם החודש הזה בתקופת השואה
יולי
יולי 1940, מתנדבים מארץ ישראל בהפסקה באימוני חפרים בראנוורת', סקוטלנד

יולי 1940

מתנדבים מארץ ישראל בהפסקה באימוני חפרים בראנוורת', סקוטלנד

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייסו יהודים מארץ ישראל לצבא הבריטי, כאזרחי האימפריה הבריטית, והועברו לבריטניה ולסקוטלנד, שם עברו אימונים. 2,500 חיילים יהודים גויסו לצוותי הקרקע של חיל האויר המלכותי הבריטי (R.A.F) וכפלוגות עזר צבאיות של חפרים (Auxiliary Military Pioneer Corps). תמונה זו לקוחה מאימוניהם של מתנדבים מארץ ישראל בחיל החפרים, ביולי 1940, בראנוורת' (Ranworth) שבסקוטלנד.

במקביל הציע נשיא ההסתדרות הציונית העולמית, חיים ויצמן, לממשלת בריטניה שיתוף פעולה מלא מצד היישוב היהודי במאמצי המלחמה, והחל במשא ומתן על הקמת כוח יהודי לוחם במסגרת הצבא הבריטי. תחילה לא נטו הבריטים להיענות להצעה, אך בקיץ 1940 שינו את דעתם וקיוו שהקמת כוח יהודי תגדיל את התמיכה בדעת הקהל האמריקנית בנוגע לסיוע לבריטניה, העומדת לבדה במערכה.

בספטמבר 1940 הוקמו מספר גדודים מקרב יהודים ארץ-ישראליים. הבריטים נענו לדרישת היהודים והקימו פלוגות חיל רגלים וסוללות נגד מטוסים וכלי שייט, אשר הבריטים הבטיחו שישרתו כחלק מחיל המצב הבריטי בארץ ישראל.

באוקטובר 1940 החליט קבינט המלחמה להקים כוח לוחם, שהורכב בתחילה מחטיבה (דיביזיה) אחת. היישוב היהודי בארץ ישראל היה אמור לספק לאותה חטיבה גרעין של סגל פיקוד, כדי לשמור על אופייה הלאומי-ציוני של החטיבה. באפריל 1941 נפלו כ-1,500 מיהודים אלו בשבי הגרמני, במהלך הקרב על יוון.

רעיון הקמתה של חטיבה יהודית לוחמת הוקפא, ואף בוטל, עם התקרבות הקרבות למזרח התיכון. זאת עקב חששם של הבריטים מהתגובה הערבית הצפויה נוכח הקמת חטיבה יהודית לוחמת. רק לקראת סוף 1944 עלה שוב הרעיון, ואז הוקמה "החטיבה היהודית הלוחמת – חי"ל", הידועה בשם "הבריגדה היהודית", בה לחמו כ-5,000 יהודים מארץ ישראל. בסך הכל, התגייסו לצבא הבריטי כשלושים אלף מיהודי ארץ ישראל, ביניהם יהודים שברחו מאירופה בשלהי שנות השלושים בשל האיום הנאצי.

ארכיון התצלומים של יד ושם 4922/6