|  הודעות לעיתונות  |  צור קשר  |  חנות מקוונת
Yad Vashem Homepage
Yad Vashem

יוסף לפיד ז"ל

מארס 1949, טירון ועולה חדש. טומי למפל, לעתיד יוסף לפיד
עם בן גוריון בקבלת פנים בביתו של השגריר הישראלי בבריטניה, לונדון, 1966. צילום: סידני האריס
בעת השבעת הממשלה אצל נשיא המדינה, 2003. לפיד שישי משמאל בשורה התחתונה, סגן ראש הממשלה ושר המשפטים. צילום - יעקב סער, לשכת העיתונות הממשלתית
נשיא ארצות הברית, ג´ורג´ בוש, יו"ר הנהלת יד ושם, אבנר שלו, ויו"ר מועצת יד ושם, יוסף לפיד, בעת ביקורו של בוש בישראל (2008)

יוסף לפיד, (1931-2008) יו"ר מועצת יד ושם, היה חבר כנסת, שר המשפטים וכן עיתונאי ומנהל רשות השידור.

יוסף ("טומי") לפיד נולד בדצמבר 1931 בנובי סאד, יוגוסלביה. עם פלישת הגרמנים להונגריה, במרס 1944, היה טומי בן ה-12 בביתו, ואמו הצליחה להביאו אליה לבודפשט, בירת הונגריה, בעזרת קרוב משפחה. לפיד ואמו הוכנסו לגטו בודפשט, שם שרדו בשואה. "השלטון, שיש לו כל כך הרבה בעיות, מוטרד על ידי עצם העובדה שאתה מתעקש להמשיך לחיות", סיפר לפיד בראיון טלוויזיוני לבנו, יאיר, "הרגשתי שאני מתחמק מאיזשהו גורל שנגזר עלי."

לפיד ואמו הובלו לנהר הדנובה, שם נורו יהודים רבים והוטלו למים הקפואים. מטוסי בעלות הברית קרבו, וטור הצועדים התפזר, מחשש להפצצה. לפיד ואמו נכנסו למשתנה ציבורית, וכשיצאו – כבר לא היה איש באזור. "עמדנו בשלג עם הטלאי הצהוב", סיפר לפיד, "ואמא ידעה שהולכים לירות בנו. ולא היה לנו לאן ללכת. וזה, אני נוהג לומר - אם כי זה סימבולי – ששם נהייתי ציוני. כשילד יהודי קטן עומד בשלג עם טלאי צהוב ורוצים להרוג אותו מפני שהוא יהודי – הוא צריך מדינה שבה זה לא יכול לקרות. אלו תולדות הציונות." אביו ורבים מבני משפחתו של לפיד נספו בשואה.

בשנת 1948 עלה לפיד ארצה. הוא היה עיתונאי, עורך עיתונים ומנכ"ל רשות השידור. לפיד היה חבר כנסת כשבע שנים, ושנתיים מהן היה בתפקיד סגן ראש הממשלה ושר המשפטים. הוא בעל תואר בוגר במשפטים, תושב תל אביב, נשוי לסופרת שולמית לפיד ונולדו לו שתי בנות ובן - העיתונאי ומנחה הטלוויזיה יאיר לפיד.

כשהיה חבר כנסת, אמר לפיד: "אני רואה את עצמי גם כנציג של ניצולי השואה בכנסת." בשנת 2006 מונה לפיד לתפקיד יו"ר מועצת יד ושם. "כפליט שואה אני רואה בהנצחת זכר השואה, בהווה ולעתיד, בקרב צעירים ומבוגרים בארץ ובעולם, חובה מקודשת", אמר לפיד בעת מינויו.

ב-1 ליוני, 2008 נפטר לפיד בגיל 76.

מדבריו של טומי לפיד: "כור ההיתוך הישראלי הוא לא רק הצלחה, אלא גם נס חסר תקדים בתולדות החברה האנושית. כדי להבין זאת צריך לבחון מחדש קלישאה שנשחקה מרוב שימוש, אך לא איבדה מאמיתותה: אנחנו יצרנו, תוך דור אחד, עם אחד מ-70 תפוצות של יהודים, שלא היה להם מכנה משותף מלבד תחושה, לעתים די מעורפלת, שהם נושאים באותו גורל. לא הייתה לנו שום שפה משותפת, תרתי משמע. לא העברית ולא הדת (כאשר חלק הארי של הציבור הוא חילוני), לא רקע תרבותי ולא מנהגים, לא חינוך דמוקרטי ולא סוג של ציוויליזציה, לא רמת השכלה ולא פולקלור, לא מוסיקה, לא שירים ולא ציור, לעתים לא כלום. רק כמה חגים וספר אחד, שגם אותו לא הכול קראו: התנ"ך. מלבד זאת הייתה רק אותה תחושה של גורל משותף, של עם נרדף, של חיפוש נואש אחר מולדת... עיצבנו מדינה דמוקרטית, חברה פלורליסטית ועם אחד - במקום שבו לא היה לנו לא את זה ולא את זה ולא את זה. כל חילוקי הדעות בנושא העלייה והקליטה הם עניין של מה בכך, לעומת ההישג האמיתי של כור ההיתוך."