לרגל השנה החדשה

השופר הוכן לקראת ראש השנה תש"ד (1943) בידי משה (בן דב) וינטרטר מהעיר פיוטרקוב, שהיה מאסירי המחנה ועבד במסגרייה של מפעלי הנשק.

את הרעיון ליצירתו הגה האדמו"ר מראדושיץ, רבי יצחק פינקלר, שהיה אסיר במחנה, מתוך תחושה ואמונה שחייבים לקיים את מצוות התקיעה בשופר ולעורר, במיוחד בשעה כזו, את מידת הרחמים. השגת קרן אייל הדרושה מבחינה הלכתית לצורך יצירת שופר היתה משימה מסובכת מאוד. אחד השומרים הפולנים שוחד בכסף לצורך זה, אך הוא הביא קרן של שור. רק תמורת סכום כסף נוסף, הביא למחנה קרן אייל .

האדמו"ר פנה אל משה וינטרטר בהיותו מסגר ובן עירו, וביקש ממנו להכין את השופר. משה וינטרטר לא נעתר מייד, שכן הכנת חפץ שאינו תחמושת, בכלי העבודה של המסגרייה, או נשיאה של חפץ כלשהו בין המפעלים למגורים, היתה כרוכה בעונש מוות מיידי.

למרות הסיכון הרב, יצר וינטרטר את השופר והביאו ערב החג לידי האדמו"ר. השמועה על השופר עברה מפה לאוזן וביום המיוחל הצטופפו האסירים להתפלל ולשמוע את האדמו"ר תוקע בשופר.

משה וינטרטר שמר על השופר עמו בכל תקופת מאסרו בסקרז'יסקו-קמינה וגם כאשר הועבר למחנה צ'נסטוחובה, אך לא הספיק לקחת אותו עמו כאשר נלקח לבוכנוואלד. עם שחרור מחנה צ'נסטוחובה, הוחזר השופר לקהילה היהודית בעיר ומאוחר יותר הגיע לארצות הברית.

בתום המלחמה עלה וינטרטר לארץ ישראל. בשנת 1977 סייע בהעברתו של השופר ליד ושם למשמרת עולם.

אוסף החפצים, יד ושם
תרומת משה (וינטרטר) בן דב (ז"ל), בני ברק, ישראל