לרגל השנה החדשה

מאוספי יד ושם

לוח שנה לשנת תש"ד (1943-1944) שהוכן בגטו טרזין

שנים ספורות לאחר הקמתו של יד ושם התקבל באוסף יד ושם לוח שנה לשנת תש"ד (1943-1944) מגטו טרזין. הלוח הקטן עשוי בטכניקת "העתק שמש" שאפשרה את שכפולו. הלוח כתוב בעברית ובגרמנית וכלולים בו מועדי כניסת השבת, ימי חג וחישובי הזמנים המדויקים של הזריחות והשקיעות. הכנת לוח כזה על כל המורכבות שבדבר דורשת ידע רב, ולכן סביר שבמלאכה זו לקחו חלק מספר אנשים.

על חזית לוח השנה ישנם איורי מזלות ושמות החודשים בעברית. על הכריכה האחורית איור של פנים בית כנסת ובחלקה הפנימי נמצאת חתימתו של בעליו של לוח השנה "אברהם הלמן, טרזין". בתוך לוח השנה  משולבים איורים נוספים, בהם איור של אדם עומד ומתפלל לפני העמוד על רקע בית כנסת שקירותיו מצוירים ולידו חתימת האמן "ברלינגר". 

אשר ברלינגר מוכר לנו מציורים שצייר בטרזין והשתמרו, אחד מהם שמור באוסף האמנות של מוזיאון יד ושם. לפני המלחמה היה ברלינגר פעיל בקהילת שוויינפורט שבגרמניה, הוא היה חזן, מורה לאמנות ולמוסיקה, ויצר תשמישי קדושה. בשנת 1942 גורשו אשר ברלינגר ואשתו ברטה לגטו טרזין. בנותיהם, סנטה ורוזלי, נשלחו קודם לכן מגרמניה לאנגליה במסגרת ה"קינדרטרנספורט" וכך ניצלו. בני הזוג ברלינגר לא שרדו.

מהשוואת ציוריו של ברלינגר עם תצלומים של שרידי בית כנסת שהתגלה בשנים האחרונות בשטח טרזין בתוך בית פרטי, ניתן לראות בבירור שמדובר בבית הכנסת ששימש מודל לברלינגר. על תקרת בית הכנסת שהתגלה מצוירים כוכבים ונרות דולקים, אלה נראים בברור בלוח באיור שבו מצוירת דמותו של החזן ובאיור נוסף.

על קירות בית הכנסת שנתגלה בטרזין כתובים פסוקים. יתכן שגם פסוקים אלה צוירו על הקירות בידי ברלינגר. הפסוקים מלמדים על הלך רוחם של המתפללים במקום. מעבר לפסוקים המופיעים באופן תדיר על קירות בתי כנסת, על קירות "בית הכנסת המוחבא" שבטרזין ציטוטים ייחודיים מתוך תפילת התחנון, תפילה עתיקה המהווה חלק מליטורגיית תפילת שחרית המתאימה באופן מצמרר למציאות הקשה של היהודים בתקופת השואה:

"אנא שוב מחרונך ורחם סגלה אשר בחרת. הבט משמים וראה כי היינו לעג וקלס בגוים. נחשבנו כצאן לטבח יובל להרוג ולאבד ולמכה ולחרפה. ובכל זאת שמך לא שכחנו נא אל תשכחנו."

אשר ברלינגר גורש מטרזין למחנה אושוויץ ב-28 בספטמבר 1944, שם נרצח. אשתו ברטה גורשה לאושוויץ זמן קצר אחריו, ב-6 באוקטובר 1944.

גטו טרזין שימש תחנת מעבר בדרך להשמדה. לוח השנה מאפשר להתרשם מאמונתם האיתנה של האנשים שגורשו לגטו טרזין, ומניסיונותיהם לשמור על מסגרת החיים הדתיים - להכין לעצמם לוחות שנה שסייעו להם לקיים חגים במועדם, לייחד מקומות לתפילה ואף לתת ביטוי בציור לרחשי לבם.

אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם
תרומת שרלוטה הלמן-לדרר, תל אביב