|  הודעות לעיתונות  |  צור קשר  |  חנות מקוונת

יד ושם כאן ביתי - ניצולי השואה בישראל
למוצג הבא  |  חזרה לדף הראשי

דריטה וסלי ליד תצלום של בעלה, רפיק וסלידריטה וסלי ליד תצלום של בעלה, רפיק וסלי
צילום: נורמן גרשמן

וסל ופטימה וסלי ובנם רפיק וסלי

ביתנו הוא קודם כל ביתו של האל, ואחר בית אורחינו ורק לבסוף בית משפחתנו. הקוראן מלמד אותנו כי כולנו: יהודים, נוצרים, מוסלמים, היננו תחת כנפיו של אל אחד.

בעלי היה צלם. הוא למד את המקצוע כנער מתבגר מצלם יהודי ששמו משה מנדיל. האיטלקים גירשו את משפחת מנדיל מפרישטינה שבקוסובו לטירנה. עם כיבוש אלבניה על ידי הגרמנים, קיבל בעלי את רשות הוריו להסתיר את כל ארבעת בני משפחת מנדיל וכן את שלושת בני משפחת בן-יוסף, בביתנו בכפר שבהרי קרויה. כל שבעת היהודים הוסתרו שם עד לשחרור. רפיק וסלי והוריו, פטימה ווסל וסלי, היו האלבנים הראשונים שהוכרו כחסידי אומות עולם על ידי יד ושם.

כאשר נשאל בעלי איך יתכן הדבר שכל כך הרבה אלבנים עזרו להסתיר יהודים ולהגן עליהם, הוא הסביר: “באלבניה אין זרים, יש רק אורחים. חובתנו כאלבנים היא לפתוח את ביתנו בפני אורחינו בביתנו ובמדינתנו.” כאשר נשאל על האפשרות שאלבנים יסגירו יהודים לגרמנים, השיב בעלי שדבר כזה הוא בגדר האפשר אך “אלבני שיעשה זאת ימיט חרפה על הכפר ועל משפחתו. לכל הפחות, ביתו ייחרב ומשפחתו תגורש”. דיון בסוגיה זו הוא חסר טעם כיוון ש”אף אלבני לא המיט חרפה שכזו עלינו.”

הסטודיו לצילום מנוהל כיום על ידי בני בטירנה.

הסיפור סופר מפי דריטה וסלי (אשתו של רפיק וסלי)

ב- 23 בדצמבר 1987 הוכרו וסל וסלי, אשתו פטימה וסלי ובנם רפיק וסלי כחסידי אומות העולם על-ידי יד ושם.