Yad Vashem מיתרי הלב. מוסיקה מתקופת השואה

זאָג ניט קײן מאָל אַז דו גײסט דעם לעצטן װעג – אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה

או

פאַרטיזאַנער הימן - המנון הפרטיזנים

מלים: הירש גליק
מנגינה: דימיטרי פוקראס
תרגום לעברית: אברהם שלונסקי

"זאג ניט קיין מאל אז דו גייסט דעם לעצטן וועג" – אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה

השיר הוקלט עבור הוועדה ההיסטורית היהודית במינכן ב-1946.  בפתיחת השיר מכריז שמרקה קצ'רגינסקי על השיר ואומר שהוא כתב את מילותיו. עובדה זו איננה נכונה.

השיר מבוצע על ידי בטי סגל המלווה באקורדיון על ידי עקיבא דייכס.

השיר פורסם פעמים רבות. הוא השיר  הראשון הפותח את אוסף השירים "לידער פון געטאס און לאגערן" (1948, מילים בע' 3 ומנגינה בע'  361). שמו של הספר "מיר זיינען דא" (אנחנו כאן, 1983, ע' 94) לקוח מהפזמון של השיר. השיר מופיע בתרגומו העברי של המשורר אברהם שלונסקי (שתרגם אותו כבר ב-1945)  בספר "מן המצר קראתי" (1954, ע' 189, טקסט בלבד), באסופה "מן המצר" (1987, ע' 98, עם המנגינה) ובאסופות רבות אחרות. לכבוד יובל החמישים של הירש גליק פורסמה חוברת מיוחדת על השיר, אותה ערך ליזר ראן, "המנון המרידה היהודית" (ניו-יורק, 1972), ובה הסבר על השיר ותרגומים של השיר למספר שפות. 

המנון הפרטיזנים נכתב על ידי הירש גליק ליחידת הפרטיזנים היהודית של גטו וילנה, FPO, והפך להמנון המרד היהודי. ההמנון הושר בגטו וילנה ובקרב הפרטיזנים של וילנה ונפוץ בקרב היהודים שהיו במחנות עבודה, במחנות ריכוז ובקרב קבוצות פרטיזנים אחרות. השיר הפך להמנון המושר בעצרות זיכרון ליום השואה בישראל ובארצות אחרות. 

השיר מעודד ומשבח את הגבורה והמרד.  השיר מהווה עדות לסבל ולהקרבה של היהודים למען החופש ועל כן יש להמשיך ולשיר אותו  מדור לדור.

המנגינה לקוחה משיר שנכתב לסרט בשם "בנים של העם העמל" שהופק ב-1937 והפך ללהיט.  המנגינה היא בקצב המארש, עם מקצב מנוקד המתאים לשירים מן הסוג הזה. השיר מיועד לשירה בצוותא.


לתרגום לעברית לחצו כאן

זאָג ניט קײן מאָל אַז דו גײסט דעם לעצטן װעג

זאָג ניט קײן מאָל אַז דו גײסט דעם לעצטן װעג,
װען הימלען בלײַענע פֿאַרשטעלן בלױע טעג;
קומען װעט נאָך אונדזער אויסגעבענקטע שעה,
ס'װעט אַ פּױק טאָן אונדזער טראָט – מיר זײַנען דאָ!

פֿון גרינעם פּאַלמען־לאַנד ביז װײַטן לאַנד פֿון שנײ,
מיר קומען אָן מיט אונדזער פּײַן, מיט אונדזער װײ,
און װוּ געפֿאַלן ס'איז אַ שפּראָץ פֿון אונדזער בלוט,
שפּראָצן װעט דאָרט אונדזער גבֿורה אונדזער מוט.

ס'װעט די מאָרגן־זון באַגילדן אונדז דעם הײַנט,
און דער נעכטן װעט פֿאַרשװינדן מיטן פֿײַנט,
נאָר אױב פֿאַרזאַמען װעט די זון און דער קאַיאָר-
װי אַ פּאַראָל זאָל גײן דאָס ליד פֿון דור צו דור.

דאָס ליד געשריבן איז מיט בלוט און ניט מיט בלײַ,
ס'איז ניט קײן לידל פֿון אַ פֿױגל אױף דער פֿרײַ,
דאָס האָט אַ פֿאָלק צווישן פֿאַלנדיקע ווענט
דאָס ליד געזונגען מיט נאַגאַנעס אין די הענט.

זאָג ניט קײן מאָל אַז דו גײסט דעם לעצטן װעג,
װען הימלען בלײַענע פֿאַרשטעלן בלױע טעג;
קומען װעט נאָך אונדזער אויסגעבענקטע שעה,
ס'װעט אַ פּױק טאָן אונדזער טראָט – מיר זײַנען דאָ!

אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה

אל נא תאמר: "הנה דרכי האחרונה,
את אור היום הסתירו שמי העננה!"
זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא
ומצעדנו עוד ירעים אנחנו פה!

מארץ התמר עד ירכתי-כפורים
אנחנו פה – במכאובות וייסורים,
ובאשר טיפת-דמנו שם נגרה,
הלא ינוב עוד עוז-רוחנו בגבורה.

עמוד-השחר על יומנו אור יהל,
עם הצורר יחלוף תמולנו כמו צל,
אך אם, חלילה, יאחר לבוא האור –
כמו סיסמה יהא השיר מדור לדור.

בכתב הדם והעופרת הוא נכתב,
הוא לא שירת צפור הדרור והמרחב,
כי בין קירות נופלים שרוהו כל העם,
יחדיו שרוהו ונאגאנים בידם.

על-כן אל-נא תאמר: "דרכי האחרונה,
את אור היום הסתירו שמי העננה!"
זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא
ומצעדנו עוד ירעים: אנחנו פה!

The online exhibition was made possible through the generous support of:

Conference on Jewish Material Claims Against Germany

The Conference on Jewish Material Claims Against Germany works to secure compensation and restitution for survivors of the Holocaust.

Since 1951, the Claims Conference - working in partnership with the State of Israel - has negotiated for and distributed payments from Germany, Austria, other governments, and certain industry; recovered unclaimed German Jewish property; and funded programs to assist the neediest Jewish victims of Nazism.