Yad Vashem מיתרי הלב. מוסיקה מתקופת השואה

"פרילינג" - אביב

מילים: שמרקה קצ'רגינסקי
מנגינה: אברהם ברודנו
תרגום לעברית: אהרן מאירוביץ

"פרילינג" - אביב

מתוך ההקלטה של הוועדה ההיסטורית היהודית, מינכן, 1946.

לפנינו שני ביצועים של השיר:
1. שמרקה קצ'רגינסקי.
2. בטי סגל.  

השיר פורסם על ידי קצ'רגינסקי בספרו "לידער פון די געטאס און לאגערן", 1948 (מילים - ע' 70, מנגינה - ע' 379).  השיר מופיע בספרן של מלוטק וגוטליב "מיר זיינען דא" (1983, ע' 42) עם תרגום לאנגלית ובאסופה של הורביץ "מן המצר" (1987, ע' 24-25) עם תרגום לעברית.

השיר נכתב בגטו וילנה לאחר מות אשתו של שמרקה קצ'רגינסקי, ברברה קאופמן (קצ'רגינסקי) באפריל 1943. השיר בוצע לראשונה בתיאטרון של וילנה בהצגה "די יאגעניש אין פאס" (המהומה בחבית). השיר הופץ אחר כך גם במחנות הריכוז וכן הושר לאחר המלחמה.  השיר זכה לפופולריות מאוחר יותר כאשר שולב במחזה המצליח "גטו" מאת יהושע סובול, אשר עסק בנושא התיאטרון והמוסיקה בגטו וילנה.

האיש האוהב מחפש את אהובתו ברחובות הגטו וסמטאותיו ואינו יכול למצוא אותה. הוא מבקש מהאביב שייקח את צערו ויחזיר אליו את מזלו, את אהובתו. האוהב ממשיך ללכת לעבודה, עובר מדי יום דרך השער ונזכר בפגישותיו עם אהובתו בשער זה. האביב הגיע ואתו הפריחה אולם עבור המחבר הגעגועים רק גוברים ולא נותנים לו מנוח.  בדמיונו הוא רואה את אהובתו באה לקראתו בשמחה והיא עטורה בפרחים.

המנגינה היא במקצב הטנגו.  השימוש בטנגו בשירי אהבה היה מקובל בתרבות היהודית בין שתי מלחמות העולם ובתרבויות אחרות. המנגינה מחברת עבר והווה ומעצימה את הניגוד ביניהם.



פרילינג

איך בלאָנדזשע אין געטאָ
פֿון געסל צו געסל
און קען ניט געפֿינען קײן אָרט:
ניטאָ איז מײַן ליבער, װי טראָגט מען אַריבער?
מענטשן, אָ זאָגט כאָטש אַ װאָרט.
עס לײַכט אױף מײַן הײם איצט

דער הימל דער בלױער –
װאָס זשע האָב איך איצט דערפֿון?
איך שטײ װי אַ בעטלער
בײַ יעטװידן טױער
און בעטל – אַ ביסעלע זון.

פֿרילינג, נעם צו מײַן טרױער,
און ברענג מײַן ליבסטן,
מײַן טרײַער צוריק.
פֿרילינג, אױף דײַנע פֿליגל בלױע,
אָ נעם מײַן האַרץ מיט
און ברענג עס צו מײַן גליק.

איך גײ צו דער אַרבעט
פֿאַרבײַ אונדזער שטיבל,
אין טרױער – דער טױער פֿאַרמאַכט.
דער טאָג אַ צעהעלטער,
די בלומען פֿאַרװעלקטע,
זײ װיאַנען – פֿאַר זײ איז אױך נאַכט.

פֿאַר נאַכט אױף צוריקװעגס,
עס נאָיעט דער טרױער,
אָט דאָ, האָסטו, ליבסטער, געװאַרט.
אָט דאָ אינעם שאָטן
נאָך קענטיק דײַן טראָט איז,
פֿלעגסט קושן מיך ליבלעך און צאַרט.

פֿרילינג, נעם צו מײַן טרױער...

ס'איז הײַיאָר דער פֿרילינג
גאָר פֿרי אָנגעקומען.
געבליט האָט זיך בענקשאַפֿט נאָך דיר.
איך זע דיך װי איצטער
באַלאָדן מיט בלומען,
אַ פֿרײדיקער גײסטו צו מיר.
די זון האָט פֿאַרגאָסן
דעם גאָרטן מיט שטראַלן
צעשפּראָצט האָט די ערד זיך אין גרין.
מײַן טרײַער מײַן ליבסטער
װוּ ביסטו פֿאַרפֿאַלן?
דו גײסט ניט אַרױס פֿון מײַן זין.
פֿרילינג...

אביב

אנודה בגיטו
מרחוב אל רחוב בו,
למצוא כל מקום לא נשאר.
רעי כבר איננו,
איך זה אשאנו,
אמרו אנשים, לו דבר.

אור שחק ותכול דם,
ביתי עוד מואר בם,
אך מה לי תועלת בזאת?
כרש את היד
אל כל דלת אפשט:
נדבו לי אור שמש מעט.

קח-נא, קח-נא,
אביב, כל עצב.
אלי השיבה
גיל עם אהובי.
ושים נא על כחול כנפיך,
את לבבי שים,
שאהו אל טובי.

אובל אל הפרך,
ביתי פה בדרך
אראנו סגור ואבל.
אורה נאצלת,
נובלה וקובלת,
לבלוב הוא גם לי פה רק ליל.

עם שובי לעת ערב
יגון בי עוד ירב,
כי את עקבותיך אכיר.
בצל הם באות לי,
בו נהגת חכות לי
וברך לנשקני, יקיר.

קח נא, קח נא...

הקדים אביבנו
לשוב כה אלינו,
ערגוני מפריחים את כלי.
עם פרח זורח,
מנץ ושמח
אראה גם אותך בא מולי.
זיוה החמה
כמו אז מציפה
בירקות מתפרצת אדמה
אתה האהוב ויקר, הה, איכה?
מלבי לא ימוש זכרונך.

קח נא, קח נא...

The online exhibition was made possible through the generous support of:

Conference on Jewish Material Claims Against Germany

The Conference on Jewish Material Claims Against Germany works to secure compensation and restitution for survivors of the Holocaust.

Since 1951, the Claims Conference - working in partnership with the State of Israel - has negotiated for and distributed payments from Germany, Austria, other governments, and certain industry; recovered unclaimed German Jewish property; and funded programs to assist the neediest Jewish victims of Nazism.