Yad Vashem מיתרי הלב. מוסיקה מתקופת השואה

אוי איז אונדער לעבן היינט פארביטערט זייער געל - אוי, החיים שלנו מרים וצהובים

או

דריי זעק מעל – שלושה שקי קמח

מלים ומנגינה: יענקעלע הרשקוביץ

שיר מגטו לודז'. השיר נכתב והושר במקור בגטו על ידי זמר הרחוב הידוע של הגטו יענקעלע הרשקוביץ (1972-1910).

בהקלטה שלפנינו מבצע את השיר נפתלי פרידמן.

מילות השיר פורסמו ביידיש בספר "דער געזאנג פון לאדשער געטא" בעריכתו של יאסל ווייסבלאט, שפורסם שנים רבות לאחר מותו של הרשקוביץ, ב-1994 (ע' 17-18), ובו חלק משיריו.  גרסא אחרת של השיר מופיעה בספרה של גילה פלם (1992, ע' 61-66) אשר רשמה מילים ומנגינה מניצול גטו לודז', יעקב רוטנברג, שהוקלט על ידה ב-1984.

השיר מספר על גניבת קמח במסווה של שלוש גוויות המובלות על עגלה אל בית הקברות. הגנבים נתפסו ונשלחו אל בית הכלא שבגטו.  המקרה מתועד גם בכרוניקה של גטו לודז'. השיר בעצם משבח את היצירתיות של הגנבים אשר מתגברת ככל שהרעב מתגבר.

הפזמון מספר על ה"זמנים הטובים" של הגטו.  המחבר משתמש במונחים של "טוב" ומתכוון ל"רע" – הומור שחור ואירוניה. בבית השלישי מספר הזמר על מימדי גניבת האוכל בגטו. כל אחד גונב, כל יום. האוכל הוא בעצם "שיריים", שאריות, וגם את אלו אין להשיג. בבית הרביעי מספר הזמר על בוא האביב, חג השבועות,  השדות מוריקים.  הבית מעיד שהשיר נכתב בקיץ הראשון בגטו, בשנת 1940. אולם בגטו, במקום לנסוע לחופשה נוסעים למרישין. באזור מרישין, האזור הירוק של לודז',  שכן בית הקברות. בחציו השני של הבית מזדהה הזמר ומציג את עצמו: "אני יעקב הזמר".  השיר מסתיים בנבואה שחורה שהמלחמה תיגמר כאשר יהיה כבר בקבר. סיום פסימי זה איננו אופייני לשירי הרחוב, ואולי הוא תוספת מאוחרת לשיר.

המנגינה היא של שיר עם יידי אחר, "ווו נעמט מען פרנסה" (מאין נוכל להתפרנס?), והוא משתמש בסולם ומוטיבים יהודיים.


אוי איז אונדער לעבן היינט
פארביטערט זייער געל

אױ איז אונדזער לעבן הײַנט
פֿאַרביטערט זײער, געל.
פֿראַנשיקאַנער גאַס אַרױסגעגנבֿעט
דרײַ זעק מעל.
ס'כאַפּט כאָלערע,
אַן אַפֿערע,
אַלע אַרעסטירט.
דרײַ זעק מעל
האָט מען מיט די עגלה אַרױסגעפֿירט.

ס'איז קײַדאַנקעס קײטן,
ס'איז גוטע צײַטן,
קײנער װעט זיך דאָ נישט שעמען
אַלע װילן הײַנט נאָר נעמען
אַבי נאָר זײַן זאַט.

נעכטן אַ לװיה
געװעזן אַ געשרײ,
מיט עגלה גנבֿים זיך
געגעבן אַ גוטן דרײ.
מענטשן מתים זענען
פֿאַר שרעק געװאָרן געל
ס'איז קײן מתים גאָר געװעזן
נאָר דרײַ זעק מעל.

ס'איז קײַדאַנקעס קײטן...

ס'גנבֿעט משה, ס'גנבֿעט חיים ,
ס'גנבֿעט אױך ניסל,
מיט ידיים נעמט מען שיריים
פֿון די קהלס שיסל.
אױך פּעסל פֿון דעם קעסל
זי נעמט אױך אַראָפּ.
יעדן טאָג גיסט מען װאַסער-
דאָס איז אונדזער זופּ.

ס'איז קײַדאַנקעס קײטן

ס'איז שױן באַלד שבֿועות
קאָלעראַװע גרין,
אַנשטאָט קײן װישניאַװע גערע
פֿאָרט מען קײן מאַרישין.
װי איך הײס, װילט איר װיסן?
יעקבֿ איז מײַן נאָמען.
אין קבֿר אַרײַן װעט מען אונדז זאָגן

אַז עס איז שױן נאָך דער מלחמה.

אוי, החיים שלנו מרים וצהובים

אוי חיינו היום
מרים וצהובים
מרחוב פרנשיסקנה גנבו
שלושה שקי קמח.
פתאום התחוללה
מהומה,
כולם נעצרו.
שלושה שקי קמח
הוציאו עם העגלה (עגלת המתים)

שלשלאות ואזיקים,
אלו זמנים טובים,
אף אחד אינו מתבייש
כולם רוצים רק לקחת
כדי להיות שבעים.

אתמול הייתה לוויה
הייתה צעקה גדולה,
הגנבים התהפכו
עם העגלה.
מהמתים, אנשים
נעשו צהובים מבהלה
אבל אלו לא היו מתים
כי אם שלושה שקי קמח.

שלשלאות ואזיקים...

משה גונב, חיים גונב,
גם ניסל גונב,
הם מוציאים שאריות בידיים
מתוך קערת הקהילה.
גם פעסל מתוך הדוד
לוקחת
וכל יום מוסיפים מים-
זהו המרק שלנו.

שלשלאות ואזיקים...

עוד מעט מתקרב חג השבועות
הכול מוריק,
במקום לנסוע לווישניאווע-גערע
נוסעים למרישין.
האם אתם רוצים לדעת מהו שמי?
יעקב הוא שמי.
וכאשר נהיה בקבר יאמרו לנו
שנסתיימה המלחמה.

The online exhibition was made possible through the generous support of:

Conference on Jewish Material Claims Against Germany

The Conference on Jewish Material Claims Against Germany works to secure compensation and restitution for survivors of the Holocaust.

Since 1951, the Claims Conference - working in partnership with the State of Israel - has negotiated for and distributed payments from Germany, Austria, other governments, and certain industry; recovered unclaimed German Jewish property; and funded programs to assist the neediest Jewish victims of Nazism.