|  הודעות לעיתונות  |  צור קשר  |  חנות מקוונת
לחיות בכבוד ולמות בכבוד
יד ושם "לחיות בכבוד ולמות בכבוד"

ארגונים יהודיים לסעד ועזרה הדדית בתקופת השואה

עוד לפני השואה קיימו יהודי אירופה וצפון אפריקה ארגוני סעד, רווחה ועזרה הדדית. עם הכיבוש פירקו הנאצים את ארגוניהם, אך היהודים הקימו אותם מחדש בסתר בקהילות, בגטאות, במחנות הריכוז ואף בשורות הפרטיזנים ביערות.

תושבים חדשים בגטו ורשה חוגגים את ליל הסדר בבית מחסה ברחוב לשנו 6 ז'לכוב, פולין, 1942 – תושבי יהודים בגטו במטבח ציבורי פולין, 1942 – ילדים בגטו גורליצה הנתמכים על ידי ארגון עזרה עצמית בוקרשט, רומניה,1942-44 – ילדים שקיבלו בגדים מארגוני עזרה עצמית בוקרשט, רומניה,1942-44 – אנשים עומדים בתור לקבל כספים מארגוני עזרה עצמית לודז', פולין – חלוקת מזון במטבחים ציבוריים בגטו

בפולין סייע הג'וינט, סוכנות סיוע של יהודי ארצות הברית (באמצעות פעילים מקומיים בראשות עמנואל רינגלבלום, יצחק גיטרמן וחבריהם), לאלפי יהודים שגורשו מגרמניה. בוורשה הכבושה בידי הגרמנים הקימו הקהילה היהודית והג'וינט מטבחים ציבוריים, חילקו מזון ובגדים לנזקקים והקימו מוסדות לטיפול בילדים.

בצרפת נכנסו עובדי אוז"ה - ארגון סיוע יהודי לילדים - למחנות ריכוז כדי להוציא מהם ילדים לפני צאתן של רכבות שילוח למחנות ההשמדה. בהולנד סייעו הני ויהושע בירנבאום לילדים יתומים במחנה וסטרבורק ולאחר מכן - במחנה ברגן-בלזן, אליו גורשו. ברומניה פעלו ארגונים ומנהיגים יהודיים בראשות וילהלם פילדרמן לסיוע ליהודים שגורשו לחבל טרנסניסטריה. הם העבירו לשם מזון ואף פדו אנשים בכסף. אנשי "ועד העזרה וההצלה" בהונגריה וארגונים יהודיים רבים ברחבי אירופה סיכנו את חייהם על מנת לנסות להציל יהודים אחרים.