|  הודעות לעיתונות  |  צור קשר  |  חנות מקוונת
לחיות בכבוד ולמות בכבוד
יד ושם "לחיות בכבוד ולמות בכבוד"

הצלת יהודים בידי יהודים

לאורך כל תקופת השואה, בצל רדיפת היהודים בידי המשטר הנאצי, היו יהודים שניסו להציל את אחיהם לצרה גם כשהם עצמם עמדו בסכנת מוות. הם פעלו בגטאות, במחנות, בשורות הפרטיזנים, בקבוצות מחתרתיות, כבודדים ובמסגרת קבוצות הצלה. הם זייפו מסמכי זהות, הסתירו והבריחו יהודים נרדפים, וסיפקו ליהודים נרדפים מזון, ביגוד, תרופות ועוד. לעתים עשו זאת בכוחות עצמם ולעתים נעזרו בלא יהודים, שלימים הוכרו כחסידי אומות העולם.

הרב מיכאל דב וייסמנדל, רב ישיבת ניטרה ומראשי "קבוצת העבודה" בסלובקיה, שהיה ממובילי הנסיונות להציל את יהודי סלובקיה ולעצור את הגירושים למחנות ההשמדה גיזי פליישמן, מראשי ארגון ויצ"ו בסלובקיה ומראשי "קבוצת העבודה" בסלובקיה שהייתה ממובילי הנסיונות להציל את יהודי סלובקיה ולעצור את הגירושים למחנות ההשמדה אלכסנדר בוגן, צייר ומפקד יחידת פרטיזנים ביערות שבאזור וילנה, ליטא. הוא הבריח יהודים מהגטו ליערות, אימן אותם ללחימה והוביל אותם לפעולות נגד הגרמנים פרטיזנים שומרים על שדה התעופה ביער נליבוקי, יולי 1944. בין הפרטיזנים היו כאלה שהצילו יהודים מגטאות והגנו עליהם ביערות מפני הגרמנים אנמאס, 18/08/1944, תצלום קבוצתי של ילדים שניצלו בזכות מריאן כהן ומילה ראסין מילה ראסין פיקדה מקיץ 1943 על קבוצת מחתרת של תנועת הנוער הציוני בסנט ז'רווה שבאזור הכיבוש האיטלקי בצרפת. היא סייעה למאות משפחות שברחו לאזור וכן הבריחה ילדים לשווייץ. היא נתפסה בעת פעילות זו ב-21 באוקטובר 1943, נכלאה ועונתה. לאחר מכן הועברה למחנה רוונסבריק ומשם למאוטהאוזן, שם נהרגה בעת הפצצה של בעלות הברית מריאן כהן נתפסה ביוני 1944 בעת שהבריחה קבוצת ילדים מצרפת לשוויץ. היא עונתה, אך לא גילתה את שמות שולחיה. ביולי 1944 הוצאה מריאן להורג בידי אנשי מיליציה צרפתים. הילדים ניצלו ב-19 באפריל 1943 איים יורה ז'ורז' ליפשיץ, רופא יהודי צעיר, על נהג הקטר של רכבת גירוש ואילץ אותו לעצור את הרכבת. היה זה טרנספורט מספר 20, שיצא ממחנה המעבר מכלן שבבלגיה לאושוויץ-בירקנאו, ובו 1,631 יהודים. מטרנספורט זה נמלטו 231 יהודים. 23 מהם נספו מיריות שומרי הרכבת. הייתה זאת ההתקפה היחידה על רכבת גירוש בתקופת המלחמה. בשנת 1944 נעצרו ליפשיץ וחבריו להתקפה, ז'אן פרנקלמון ורובר מייסטריו. ז'אן ורובר שרדו את המחנות. יורה ליפשיץ נשפט והוצא להורג בפברואר 1944 בברנדונק שבבלגיה מאי 1944 – חברים במחנה המשפחות של ביילסקי ביער נליבוקי נתן קסוטו, רב הקהילה היהודית בפירנצה, הקים קבוצה שסייעה לפליטים יהודים בכסף, בתעודות מזויפות ובמקומות מסתור. הרשת שהקים הצילה מאות יהודים בתקופת הכיבוש הגרמני. קסוטו גורש לאושוויץ וככל הנראה נרצח במהלך צעדת המוות, בינואר 1945

בגטאות, יהודים שהיו בתפקידים רשמיים מטעם הגרמנים, או שהיו נציגיהן של קהילות יהודיות בפני הגרמנים, סיכנו לעתים את חייהם כדי להקל על קהילותיהם או כדי להוציא יהודים מבין שורות נידונים למוות.

בעדויות רבות של ניצולי השואה מוזכרים מעשי הצלה של יהודים, שלפעמים לא מוזכרים בשמם. לפעמים לא ידע הניצול את שם המציל, כי המציל העביר לו בסתר, דרך איש קשר או מחבוא, מסמך זהות מזויף, מזון או בגד, או שנפגש עמו רק לרגעים מעטים, במהלכם הבריח אותו מגטו למסתור, בין מסתורים או ממסתור להצלה. לעתים היה הניצול ילד קטן או תינוק בעת מעשה ההצלה, ועל מעשה ההצלה נודע לו רק בבגרותו, שנים רבות לאחר השואה.

במחנות העבודה, הריכוז וההשמדה עשוי היה הסיוע לזולת - במזון, בבגד חם או בעבודה קשה - לגרום למותו של המסייע, ועל כן היה כרוך בדילמות מוסריות קשות. אף-על-פי-כן סיכנו יהודים רבים את חייהם למען זולתם בפעילות זו.

גם בצעדות המוות, בשלביה האחרונים של המלחמה, סייעו יהודים זה לזה במזון, בלבוש ובתמיכה פיזית, לעתים תוך סיכון חייהם או הפחתת סיכוייהם לשרוד.