לצד הרעב, הצפיפות והסבל המתמיד, התקיימו במרבית הגטאות חיי רוח ותרבות עשירים.
יהודים סיכנו לעיתים קרובות את חייהם למען ערכים ורעיונות נשגבים ובהם חינוך ילדיהם, שימור מסורות והמשך קיומן של פעילויות תרבות בני מאות שנים.