|  הודעות לעיתונות  |  צור קשר  |  חנות מקוונת
Yad Vashem Homepage
Yad Vashem The Story of the Jewish Community of Plonsk

יוסף שלזינגר

  • דיוקן עצמי, גטו קובנה, 1943
  • מיכאל קופלמן, גטו קובנה, 1943
  • משה לוין, גטו קובנה, 1943
  • יהושע (איקה) גרינברג, גטו קובנה, 1943
  • משה פוטרוך, גטו קובנה, 1943
  • הרמן פרנקל, גטו קובנה, 1943
  • ד"ר משה (מואיז) בראונס, גטו קובנה, 1943
  • צבי (הירש) בריק, גטו קובנה, 1943
  • פיטר (פריץ) גדיאל, גטו קובנה, 1943
  • ד"ר רודולף וולסונוק, גטו קובנה, 1943

נולד בברנו, צ'כוסלובקיה, ב-1919. נפטר בפראג, צ'כיה, ב-1993.

בשנת 1938 החל את לימודיו באקדמיה לאמנויות בפראג. עם הכיבוש הגרמני במרס 1939 היגר עם הוריו, לואיס ואלזה שלזינגר, לקובנה, שם הקים אביו מפעל טקסטיל. נישא לשרה לבית סגל והמשיך בלימודי האמנות בקובנה, עד גירושו לגטו ביוני 1941. בגטו היה ממונה על בית מלאכה ליצור צעצועים שנועדו לילדים בגרמניה. בהוראת האלטסטנרט תיעד וצייר, עם אמנים אחרים, אירועים מחיי הגטו ודיוקנאות של בעלי תפקידים בגטו. יחד עם האמנית אסתר לוריא צייר גם דיוקנאות של קצינים גרמנים. עם חיסול הגטו ביולי 1944, שולח למחנה דכאו שבגרמניה לעבודות כפייה במפעל מסרשמידט GA. לאחר שחרור המחנה ב-29 באפריל 1945, שב לפראג, שם השלים את לימודיו והיה פעיל בתחום האמנות. ניהל את "הגלרייה" מרכז צ'כיה, ויצירותיו הוצגו בתערוכות רבות.

 שלזינגר תיעד את חברי ההנהגה היהודית בגטו קובנה, את חברי ההנהגה היהודית בגטו קובנה, את ראשי המשטרה היהודית, רופאים ודמויות נוספות. בשל המחסור בנייר צוירו הדיוקנאות בדיו על גבי פיסות נייר קטנות. הדיוקנאות משקפים את מאמץ מלאכת התיעוד בגטו, בתיאור רשמי, פרונטלי ומדויק, המאפשר זיהוי של האישים. בנוסף, הכללת פרטי לבוש כגון עניבות, חליפות וכובעים, מדגישה את תפקידם של המצוירים ואת מעמדם. היצירות הוטמנו בכדים ונקברו בבית הקברות שבגטו. לאחר המלחמה אברהם תורי, מזכיר האלטסטנרט, חזר לחורבות הגטו ומצא את החומרים המוטמנים, ובכללם 26 דיוקנאות פרי יצירתו של שלזינגר, שברבות הימים נתרמו לאוסף יד ושם.