מוריץ מילר
המוות עובר בקסרקטין ז'ני בצעדים דוממים
ולוקח עמו בלכידה לופתת את הישֵׁנים הקשישים . אילזה ובר, "קסרקטין ז'ני", גטו טרזיינשטט, 1943, מתוך: שירים, ציורים ותיעוד אחר שהוקדשו לקורט פריי, מפקד משמר הגטו, במלאת שנה להקמת המשמר בטרזיינשטט ב-19 במאי 1943, ארכיון יד ושם O.64/423
נולד בליפטובסקי סווטי מיקולאש, האימפריה האוסטרו-הונגרית, ב-1887. נרצח באושוויץ באוקטובר 1944.
בוגר האקדמיה לאמנות בפראג. לאחר לימודיו הקים בית ספר פרטי לאמנות ובית מכירות פומביות. עם הכיבוש הגרמני במרס 1939 החרימו הגרמנים את בית המכירות ושדדו אותו. בפקודת השלטונות נמנה מילר עם מעריכי הרכוש הנשדד. ביולי 1943 גורש לגטו טרזיינשטט. על אף היותו אמן עבד כאח במחלקה האורולוגית בניהולו של ד"ר קורט ויינר בקסרקטין ז'ני. הוא טיפל בעיקר בקשישים, שרובם היו ממוצא אוסטרי וגרמני וסבלו ממחלות כרוניות. מילר רשם את דיוקנאותיהם ותיעד את עבודתן המסורה של האחיות במחלקה. הדיוקן האחרון נוצר כחודש וחצי לפני שילוחו של מילר לאושוויץ באוקטובר 1944, בשילוח Em.
במשך 14 חודשים בגטו יצר מילר כ-500 רישומים. הוא הפקיד את רישומיו בידי חבר אסיר וביקשוֹ להעבירם לאחיו, שברח לאנגליה לפני המלחמה. מילר הקפיד לרשום מדי יום ביומו את המטופלים, בציון תאריך, מקום ושמו של המצויר. בשעה שרשם הקשיב בשימת לב רבה לקורותיהם של המטופלים הגוססים, והדבר מתבטא היטב ברישומיו העדינים והרגישים.
מרבית הדיוקנאות שהותיר מילר נמצאים באוסף אתר הזיכרון טרזין בצ'כיה. באוסף יד ושם נמצאים 33 דיוקנאות.
