פרנטישק לוקאש (לוסטיג)
חזרתי ממחנות הריכוז בבריאות לקויה ושם חדש: פרנטישק לוקאש. רשמתי וציירתי במהלך כל אותן זוועות. בטרזין, קבוצה של אמנים כמו פריטה, אונגר, קין, האס, פליישמן, אוסנברג, בלוך ואחרים ראו בי אחד מהם. היום אני השריד האחרון של אותה קבוצת אמנים בטרזין. František Lukáš: K Osmdesátým Narozeninám (ex. cat.),
Státní židovské muzeum, Prague, May 16- June 30, 1991, n.p.
נולד בפראג, האימפריה האוסטרו-הונגרית, ב-1911. נפטר בפראג, צ'כיה, ב-1996.
החל לצייר בילדותו. בתום לימודיו בבית הספר התיכון התקבל ללימודי ארכיטקטורה וציור במכון הטכנולוגי בפראג. בשנת 1933 הוצגו לראשונה ציוריו בתערוכה של אגודת "מאנֶס". אגודה זו נהפכה בעבורו למעין בית שני, תחילה כשוליה ואחר כך כחבר מן השורה. עם הכיבוש הגרמני סולקו חברי האגודה היהודים מן האגודה. ב-4 בדצמבר 1941 גורש לוקאש לגטו טרזיינשטט. שם הועסק בסדנת הרישום של המחלקה הטכנית בקסרקטין מגדבורג ואולץ – כמו יתר האמנים שהועסקו שם – ליצור חומרי תעמולה בעבור הגרמנים. ב-18 במאי 1944 שולח לאושוויץ, ואחר כך שולח למחנות זקסנהאוזן, שוורצהיידה ואורניינבורג. פונה בצעדת מוות לקוֹטְבּוס, ושם שוחרר על-ידי הצבא האדום. לאחר השחרור שב לפראג. עבד בתעשיית הסרטים וביים סרטים דוקומנטריים על אמנות. בד בבד המשיך לצייר, ויצירותיו הוצגו בגלריות רבות וזכו להערכה ולהצלחה מרובה.
במשך שלוש שנות מאסרו בטרזיינשטט הנציח ברישומיו את אסירי המחנה, והתמקד בדיוקנאותיהם של אמני במה ושחקני תיאטרון. הדיוקנאות מלאי החיות וההומור מתארים באקספרסיביות, בהקצנה ובהדגשה את תווי פניהם בעת הופעתם על הבמה.
באוסף יד ושם נמצאים 24 דיוקנאות.
