|  הודעות לעיתונות  |  צור קשר  |  חנות מקוונת
Yad Vashem Homepage
Yad Vashem The Story of the Jewish Community of Plonsk

יעקב ליפשיץ

"החיים בגטו שברו אותי עוד יותר ואיני יכול לחזור לעצמי, אני מצייר קצת ואני רושם את מה שתמצאו פה. אבל אני לא יכול לחזור לעצמי." מתוך: וידוי, מניפסט אומנותי שנכתב על ידי האמן והוטמן יחד עם יצירותיו בגטו, 6.3.1944, יד ושם
  • דיוקן-עצמי, גטו קובנה, 1943
  • צדודית אישה, גטו קובנה, 1942
  • דיוקן גבר חבוש כובע קסקט, גטו קובנה, 1942
  • דיוקן אישה, גטו קובנה, 1944
  • גבר וראשו מושפל, גטו קובנה, 1943 לערך
  • אליהו טייץ, גטו קובנה, 1942
  • רבקה בורשטיין, גטו קובנה, 1942
  • בלה ברלוביץ, גטו קובנה, 1941
  • לאה (ליזה) ליפשיץ - אשת האמן, גטו קובנה, 1944
  • איזיה רוזנקראנץ, גטו קובנה, 1943

נולד בקובנה, האימפריה הרוסית, ב-1903. נרצח בדכאו, במרס 1945 .

בוגר המכון לאמנות של קובנה, שם לימד את טכניקות ההדפס. בנוסף אייר ספרי לימוד והציג בתערוכות. לאחר הכיבוש הגרמני גורש לגטו, ב-24 ביוני 1941. למרות שניתנה לו אפשרות לעסוק באמנות, גויס לבריגדות העבודה ועבד בבתי המלאכה שבגטו. בערבים היה מצייר בעליית הגג של מקום מגוריו, שם התגורר עם אשתו ליזה ובתם פפה. בשל אימת האקציות הבריחו יעקב וליזה את בתם למקום מסתור אצל משפחה ליטאית, משפחת זאביעלבייטש, בכפר וירבליס. ביזמת האלטסטנרט לתעד את חיי הגטו, הצטרף לקבוצת אמנים שפעלו יחד במלאכת התיעוד. עם התקרבות הצבא האדום, עודד את אשתו לברוח מן הגטו וסייע לה בכך. עם חיסול הגטו בקיץ 1944 שולח למחנה דכאו ומשם לעבודות כפייה במחנה קאופרינג. בשל התנאים הקשים ומצבו הנפשי הירוד גווע ברעב, במרס 1945.

בדיוקנאות התמקד ליפשיץ בתיאור אינטימי של מכריו. על הדיוקנאות שורה תוגה כבדה, המשקפת את הייאוש ואת חוסר האונים של תושבי הגטו. בעצתה של האמנית אסתר לוריא הטמין בבית הקברות, בכדי קרמיקה, למעלה ממאה מיצירותיו וכן מניפסט אמנותי ותצלומים אחדים. לאחר המלחמה שבו אשתו ובתו לחורבות הגטו ומצאו את יצירותיו במקום המסתור שלהן. ברבות הימים הובאו ליד ושם 73 מדיוקנאות אלה.