|  הודעות לעיתונות  |  צור קשר  |  חנות מקוונת
Yad Vashem Homepage
Yad Vashem The Story of the Jewish Community of Plonsk

אוולין קאלין

  • מישל קורלאריו, בוקרשט,  1944
  • הילד דאגו, בוקרשט, 1944
  • דיוקן נער, בוקרשט,  1944
  • דיוקן נער, בוקרשט, 1944
  • דיוקן נערה, בוקרשט,  1944
  • דיוקן עלם, בוקרשט,  1944
  • דיוקן נער, בוקרשט,  1944

נולדה לבית סיגלר במורני, רומניה, ב-1925. נפטרה בחיפה, ישראל, ב-2010.

התגוררה עם משפחתה בבוקרשט. מאוקטובר 1940, בעקבות הצו האנטישמי שאסר על היהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים, נאלצה לעבור לבית ספר יהודי על שם ברקוביץ'. בתקופה זו התגלתה נטייתה לציור, והיא למדה במחלקה לאמנות של בית הספר. בין מוריה לאמנות היה פרופ' מקס הרמן מקסי, אמן רומני אוונגרדי.

באביב 1944 קלטה משפחת סיגלר קבוצת ילדים שהגיעו לבוקרשט במסגרת החזרת ילדים יתומים מגטאות בטרנסניסטריה, בעקבות בקשתם של ארגונים יהודיים ובין-לאומיים. מתוך 1,846 ילדים ששוחררו נשלחו מקצתם לארץ-ישראל, והאחרים פוזרו בקרב משפחות יהודיות ובבתי יתומים בערים שונות.

אחרי המלחמה המשיכה אוולין ללמוד ציור באקדמיה לאמנות בבוקרשט. ב-1972 עלתה ארצה, עם בעלה ועם שני בניהם. התגוררה בחיפה.

בעת שהותם של הילדים היתומים בבית משפחתה סייעה אוולין בת התשע-עשרה בטיפול בהם והביעה כלפיהם אמפתיה רבה. סיפוריהם ריגשו אותה, ועדות לכך אפשר למצוא בכיתובים שכתבה לצד הדיוקנאות שציירה: "האם זאת אשמתו?" "האם היא אשמה?" על הדיוקנאות חתמה בכינויהּ: ליניקה. לעתים הוסיפה מידע קצר על האדם המצויר, וכך אנו למדים על מוצאם של הילדים וגילם.