פוגרום ליל הבדולח, 10-9 בנובמבר 1938 | יד ושם

דף הבית

מבוא

מאוספי יד ושם

אלבום תמונות מווינה

הפספורט של משפחת צק

בית היתומים בדינסלקן

הבובה של לורה שטרן

מחברת תווים לפיוטים

המכתב של יוזפינה בר

המזוזה של משפחת רוברג

רישום של לודוויג מיידנר

רימונים לספר תורה

ספר תורה מלייפציג

בקולם

הנחיות עבודה למערך השיעור: ליל הבדולח – 1938 "שנת הגורל"

תרומה ליד ושם

  • kenburns3
    10-9 בנובמבר 1938
    פוגרום ליל הבדולח
    המכה באה מבפנים
  • kenburns6
    תוך שעות ספורות הוצתו ונהרסו 1400 בתי כנסת, ספרי תורה עלו באש, חנויות ובתי עסק יהודים נבזזו ונהרסו
  • kenburns3
    יהודים הותקפו והושפלו, כ-30,000 גברים יהודים נשלחו למחנות ריכוז. 91 יהודים נרצחו במהלך הפוגרום אותו כינו הנאצים "ליל הבדולח"

מבוא

צבי (ולטר) בכרך

זהו לב הבעיה של יהדות גרמניה: שהיא כל כך היתה מעורה בתוך החברה הגרמנית שהמכה הנאצית באה אליה מבפנים. ההורים שלי עד 1938 לא חשבו רגע אחד לעזוב את גרמניה. "זה לא יכול להיות שהגרמנים, שאנחנו חיים אתם, שזה ימשך כך. זו אפיזודה." זו היתה האווירה. ובאווירה הזו גם נכנסו לליל הבדולח. ולא תפסו אותו. הוא בא עליהם במהלומה. אני זוכר שאמא עמדה לבנה ובכתה. היא טלפנה לחברים לא יהודים. היו לה יותר חברים לא יהודים מאשר יהודים. שום תשובה. אף אחד לא.

כך מתאר בעדותו פרופ' צבי בכרך, היסטוריון וניצול שואה, את שחווה כילד בן 10 במהלך פוגרום ליל הבדולח בהנאו, גרמניה.

בפוגרום זה נרצחו 91 יהודים, למעלה מ-1,400 בתי כנסת נפגעו והוצתו ברחבי גרמניה ואוסטריה וחנויות ובתי עסק יהודיים נשדדו ונהרסו. היהודים נדרשו לשלם פיצויים על הנזק וכ-30,000 יהודים נאסרו ונכלאו במחנות ריכוז

מאוספי יד ושם

בתערוכה שלפניכם מתוארת המכה הקשה שספגו היהודים בליל הבדולח: האלימות הפיזית, ההשפלה, הנזקים לרכוש, חילול והרס בתי הכנסת, והמראות הנוראים של ספרי התורה והקודש העולים בלהבות.

באמצעות תצלומים, מסמכים, מכתבים אישיים, דפי עד, סרטים, קטעי עדות, חפצים ויצירות אמנות, מובאים בתערוכה אירועי אותם ימים דרך סיפוריהם האישיים של יהודים מגרמניה ואוסטריה שחוו אותם על בשרם. חלק מסיפורים אלה נחשפים כאן בפעם הראשונה.

 

בקולם

עדותה של מרים מנוילוביץ על ליל הבדולח בסאארברוקן

מרים מנוילוביץ נולדה באוקטובר 1935, בתם הבכורה של ליאו וטוני ארמן, שהתגוררו בסאארברוקן, גרמניה.

בליל הבדולח עצרו אנשי גסטפו את ליאו בביתו, הכו אותו ולקחו אותו למעצר בתחנת המשטרה המקומית. אשתו טוני ובתו מרים בת השלוש היו עדות למחזה. לאחר כשבוע במעצר נשלח ליאו למחנה הריכוז דכאו, בו שהה כחודש וחצי. שחרורו הותנה בכך שיעזוב את גרמניה. בפברואר 1939 עזב ליאו את גרמניה ובדצמבר 1939 הצטרפו אליו טוני ומרים בת הארבע בבלגיה. עם כיבוש בלגיה וצרפת במאי-יוני 1940 ברחו שוב בני המשפחה, והפעם – לעיר ליון שבתחום ממשל וישי, צרפת החופשית ששיתפה פעולה עם הנאצים. שם נולדה הבת השנייה, סוזן (שולה), בינואר 1941. ליאו נכלא במחנה הריכוז סן סיפריאן (St. Cyprien) אך הצליח לברוח ולהתאחד עם משפחתו. המשפחה הצליחה לחצות את הגבול לשוויץ, שם נולדה הבת השלישית, הנריקטה-אנה (חנה), ב-1945. בשנת 1949 עלו ליאו, טוני, מרים ואחיותיה לישראל.

ארכיון יד ושם O.3/V.T/3643

לחצו כאן לקריאת עדותה של טוני ארמן, אמה של מרים מנוילוביץ

פוגרום ליל הבדולח בקאסל, גרמניה

לורה מאירפלד שטרן ילידת מרבורג (Marburg), גרמניה, מספרת על אירועי פוגרום ליל הבדולח בקאסל ומציאת מקלט יחד עם אמה בבית השכנים הגרמנים במהלך הפרעות.

אירועי פוגרום ליל הבדולח במנהיים גרמניה

שמואל כהן, יליד 1933, מנהיים, גרמניה, מספר על פוגרום ליל הבדולח ושריפת בית הכנסת קלאוס במנהיים, החרמת רכוש המשפחה, שריפת הספרייה של אביו החזן אברהם-ארתור כהן ומעצר כל בני המשפחה בתחנת המשטרה.

מחברת התווים של מקהלת הגברים מבית הכנסת קלאוס במנהיים

יוסי כהן, יליד 1935, מנהיים, גרמניה, מספר על מחברת התווים של אביו אברהם-ארתור כהן ששרדה את פוגרום ליל הבדולח. אברהם כהן היה חזן בבית הכנסת קלאוס במנהיים ומורה לעברית.

עדותו של אהוד לב על ארועי ליל הבדולח

אהוד לב נולד בבוהל (Bühl) שבגרמניה בשנת 1934. ב-22 באוקטובר 1940 גורש אהוד עם הוריו מגרמניה לצרפת, במשלוח שבו גורשו 6,508 יהודים. לאחר כשלושה ימי נסיעה הגיע למחנה הריכוז גורס (Gurs) שבדרום מערב צרפת. ב-1941 הותרה הוצאתם של ילדים מהמחנה, בסיוע ארגון אוז"ה (OSE) לסיוע לילדים באישור ההורים, ובתנאי שהילד יירשם בכנסיה או בעירייה, כדי שהגסטפו יוכל למצאו. באוגוסט 1942 הגיעו אנשי הגסטפו, ואהוד הוסתר בקרב משפחות נוצריות. חלק ממציליו קיבלו את אות חסיד אומות העולם. אסירי גורס שלא נספו במחנה שולחו ב-1942 לאושוויץ, בהם הוריו של אהוד.

אהוד לב נפטר בינואר 2018.

ארכיון יד ושם O.3/10574

ליל הבדולח בווירצבורג

ניצולי שואה מווירצבורג שבגרמניה מתארים את חוויותיהם בווירצבורג בתקופת ליל הבדולח ואחריו.

הדוברים: הרברט מאי, אלן מיילס, סידני רייטר, ג'ק לוין, מרגו רייסר, ג'ון פרנקלין, מרגוט קייזר.

סרט זה מופיע בתערוכה סיפורה של הקהילה היהודית בווירצבורג.

חייהם של יהודים-גרמנים ערב מלחמת העולם השנייה

אורי בן ארי נולד בברלין בשנת 1925. הוא נמלט מגרמניה בשנת 1939 והתיישב בארץ ישראל. הוא מילא תפקידים רבים בצה"ל, פרש בדרגת תת אלוף ולאחר מכן היה דיפלומט וכתב מספר ספרים.

אורי בן ארי נפטר בשנת 2009.

ולטר-צבי בכרך נולד בהאנאו שבגרמניה בשנת 1928. במהלך מלחמת העולם השניה נכלא בכרך למשך כארבע שנים במחנות וסטרבורק, טרזיינשטט, אושוויץ, טאוכה, האסאג ובוכנוולד. הוא אולץ לצאת לצעדת מוות ושוחרר על ידי האמריקנים. הוא היה פרופסור אמריטוס להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר אילן.

צבי בכרך נפטר בשנת 2014.

קטע מתוך: חייהם של יהודים-גרמנים ערב מלחמת העולם השנייה, 2005
במאי: ראובן הקר
מפיקים: נעמי שחורי, ליאת בן-חביב, לירן עצמור, איתי קן-תור
חברת הפקות: בלפילמס בע"מ

עדותו של מאיר שוורץ על ארועי ליל הבדולח

פרופסור מאיר שוורץ נולד בנירנברג ב-1926. בשנת 1937 נרצח אביו בידי הנאצים. במאורעות ליל הבדולח בנובמבר 1938 נפרץ ביתו ונהרס. בעקבות המאורעות עלה לארץ ישראל ב-1939 יחד עם קבוצת ילדים שנקלטה בבית הספר "חורב". הוא היה פעיל בעלייה ב' וב-1946 חזר לאירופה כדי לארגן קבוצות מעפילים. בין השאר הנהיג את המגורשים באחת מאניות הגירוש של "אקסודוס". שוורץ, ביולוג וחוקר שואה, עומד כיום בראש עמותת "בית אשכנז" לחקר שואת יהודי גרמניה ולתיעוד הקהילות היהודיות שנחרבו בשואה. כיהן כנשיא אגודת מדענים שומרי תורה ובעל סמיכה לרבנות. שוורץ חבר מועצה ואיש עדות ביד ושם.

ארכיון יד ושם O.3/11731