• הקדמה
• תולדות קהילת וירצבורג עד השואה
  • קהילת וירצבורג בתקופת רפובליקת ויימר
  • חינוך ותנועות נוער
  • חברה, רווחה ודת
• וירצבורג בתקופת השואה
• הנצחת הקהילה
• עקבותיהם נשארו

תולדות קהילת וירצבורג עד השואה

חברה, רווחה ודת

רבנות מחוז וירצבורג הקיפה 18 קהילות. מ-1920 שימש הרב ד"ר שמעון (זיגמונד) הנובר כרב המחוז. יו"ר הנהלת ועד הקהילה היה גרשון האס וסגניו היו איגנץ רינדסקופף (Ignaz Rindskopf) וזיגמונד זליגסברגר (Seligsberger). הם שירתו את הקהילה וניסו לייצגה כמיטב יכולתם גם בתקופת השלטון הנאצי.

כשליש מתקציב הקהילה היהודית בווירצבורג הוקצה לצרכי חינוך וסעד. בווירצבורג פעלו שבע חברות צדקה בפיקוח לשכת הסעד היהודית, ולצדן 15 קרנות תמיכה בנזקקים. בין מוסדות התמיכה היו קופת גמ"ח של הסוחרים הזעירים ובעלי המלאכה, וכן קרנות תמיכה לסיוע לתלמידים ולמורים נצרכים. תחת פיקוח לשכת הסעד היהודית פעלה גם המחלקה לעזרה למעמד הבינוני, שתקציבה גויס ממס חירום מיוחד, מהעלאת מסי הקהילה ומתרומות פרטיות. מחלקה זו עזרה לכמאה משפחות נצרכות במזון, בבגדים ובעצי הסקה. המחלקה פתחה מטבח ציבורי כשר שחילק ארוחות לנזקקים בזול או בחינם.

חברות הצדקה סייעו לבני הקהילה ולאורחים ומבקרים יהודיים שנזקקו לעזרה. בעיר פעל בית חולים יהודי בו התקיימה מחלקה לאישפוז זקנים וחולים סופניים מרחבי בוואריה תחת פיקוח איגוד הקהילות היהודיות בבוואריה. אגודת הנשים היהודיות בווירצבורג הפעילה בעיר לשכה לתיווך עבודה ולייעוץ מקצועי לנשים יהודיות. כמו כן תמכו חברות הצדקה בפעילות דתית: הקהילה היהודית החזיקה שני בתי כנסת - אחד מהם ליוצאי מזרח אירופה - וכן בית קהילה, מקווה ובית עלמין.