תולדות קהילת וירצבורג עד השואה
בית המדרש למורים יהודים בווירצבורג (Israelitische Lehrerbildungsanstalt)
ב-1856 נפתח בווירצבורג ביזמת הקהילה בית ספר עממי יהודי בעיר. ב-1877 הגיע מספר תלמידיו ל-170. כדי לפתור את בעיית המחסור במורים להוראת לימודי הקודש, יזם רב הקהילה, יצחק דב הלוי במברגר, יחד עם עוד ארבעה רבנים בבוואריה, את הקמת בית המדרש למורים יהודים בווירצבורג. לממשלת בוואריה נשלחה בקשה בעניין ותכנית מפורטת של המוסד המיועד נשלחה גם למלך. ב-1864 נפתח בית המדרש עם פנימייה ל-12 התלמידים הראשונים. כעבור שנה כבר למדו במוסד 21 תלמידים ועד 1878 סיימו את לימודיהם בבית המדרש 164 בוגרים, מורים שפעלו בכל רחבי גרמניה. לקראת סוף המאה ה-19 עברו בית המדרש והפנימייה לבניין חדש.
הרב נתן במברגר, שהתמנה כרב הקהילה לאחר פטירת אביו, הרב יצחק דב, המשיך בדרכו של אביו, עמד בראש בית המדרש והרחיב את פעולתו. הרב נתן במברגר נפטר ב-1919 וממשיכו, הרב ד"ר שמעון (זיגמונד) הנובר, קיים בבית המדרש השתלמויות פדגוגיות למורים להקניית הלשון העברית ולהעמקת הידע בתחומי היהדות. בהשתלמויות אלה השתתפו מאות מורים יהודים מבוואריה ומרחבי גרמניה.
עד 1914 סיימו את לימודיהם בבית המדרש כ-400 בוגרים שפעלו כמורים ומחנכים בקהילות בוואריה וגרמניה כולה. ב-1914 הוענקה לבית המדרש הזכות לערוך בחינות גמר ממשלתיות, ומ-1926 הונהגה בו – וכן בבתי הספר היהודים בכל גרמניה - הוראת הלשון העברית.
ב-1919 נתמנה כמנהל בית המדרש יעקב שטול (Stoll) וכיהן בתפקיד עד חיסול בית המדרש בידי הנאצים ב-1938. רב המוסד היה הרב יעקב יקותיאל נויבאואר (Neubauer) שביתו היה למרכז רוחני ותורני גם לסטודנטים היהודים שבעיר. כשהיגר הרב נויבאואר להולנד נבחר תפקיד הרב יוסף אונא (Unna). ב-1934 עלה אונא לארץ ישראל ומחליפו הנבחר היה הרב שמשון וייס.
ב-1931 הועבר לווירצבורג בית הספר היהודי מהכברג (Höchberg) ובו שש כיתות. בית הספר צורף לבית המדרש ושני המוסדות עברו לבניין חדש. כ-60 סטודנטים להוראה למדו בבית המדרש מדי שנה.
בתקופת השלטון הנאצי בגרמניה נשאה הנציגות הארצית של יהודי גרמניה ברוב הוצאותיו של בית המדרש למורים, תרמה כספים לשם מלגות השתלמות למורים ויזמה קורסים להשתלמות בעברית שהתקיימו בבניין בית המדרש בשיתוף עם איגוד הקהילות היהודיות הבוואריות.
